אני מניחה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלהקיא את נשמתי עכשיו לא יעזור ומניחה שלפגוע בעצמי שוב גם לא יעזור ומחר יגיע אם אני ארצה בו או לא ומחר צריכה לומר להם וצריכה את המבטים והשאלות והיום כבר לילה ועייפה ולא אצליח לישון-כרגיל ואקח כדורי שינה ואתפלל ללילה שקט ולא רוצה לקום מחר לא רוצה הסבל שם ותמיד יהיה אי אפשר לסבול יותר הכאב צורב מידי כל מגע דוקר וכל אהבה היא שנאה גדולה יותר צריך להרחיק את כולם וכולם מתרחקים ממך את נגועה מזוהמת הוא לא מאמין הוא זילזל בי לא לדבר יותר טעות לשתוק לשתוק אני לא מצב "חמור" אני כלום אפס לא צריך יחס אלי כרגיל בפינה כאילו אני רוח התעלמות טוטאלית לא איכפת לי אני רוצה לברוח אף אחד לא רוצה להיות בקרבתך מסריחה שמנה תעלמי תמותי כלבה. [אם רק היה לי את האומץ להתאבד..אם רק לא היו לי חברות שאוהבת ומשפחה..אם רק יכולתי להעלם..אבל אין לי אומץ ואני פחדנית. לכן אני אשכב במיטה, ויעביר יום אחרי יום ושעה על גבי שעה ואכאב בסיבלי, ואבכה בדממה ולא ארעיש...בשקט בשקט..אחיה...בעודי אמות. זה נראה לי מוות קשה יותר, חזק יותר...] אני ח-י-ה..את המוות!!! {אין מה לדאוג זו לא הודעת התאבדות...פחדנית מידי בשביל לעשות דבר כזה..מרחמת על החברים שלי מידי..לפעמים רק לפנטז על זה מקל קצת...אולי..או שאני סתם מטורפת} סליחה שהתפרצתי. צריכה להוציא ממני.
ב"ה אני שמחה שהתפרצת ולא אל תהיי בטוחה לא תמיד מגיע מחר... וזה לא כזה מובן מאליו אני מבינה שאת במצוקה אז אשלח לך חיבוק וירטואלי כי תכלס זה המקסימום שאני כרגע יכולה לעשות. יהיה עלייך להבין שזה בכלל לא משנה מה "הם" כל הזמן חושבים גם לי היה החיידק "מה הם חושבים" או מה שניסית לומר אבל זה לא משנה כי את חיה את חייך ואם את חיה את חייך אומללה. זה בידיים שלך. חשוב לי שתביני את זה. אני מבינה שיש מצבים של דכאון ולא משנה מה, הוא מכניע אבל גם לזה יש פתרון תרופתי ואלטרנטיבי כאחד. גם אני מטופלת ויודעת מתי זה משפיע ומתי לא ומתי יש מה לעשות ומתי אין מה לעשות ואני מודיעה לך שיש הרבה שאת יכולה לעשות שיכול לגרום למצבך להשתפר אפילו בתחושה. אני מכירה את הפחד הזה מפני החיים אבל כמה כבר אפשר לחכות ליום שתמותי?.. את בכל מקרה יום אחד תמותי אז למה לא לחיות אותם בטוב??.. מה את רוצה?? מה את באמת רוצה?? תשיגי את זה! ואני בטוחה שאת רוצה חיים טובים אחרת לא היה כואב לך... נסי לחשוב מה את רוצה ואל תהיי כל כך בטוחה שלא תשיגי אותה כמובן לשם השאיפה החיובית. ואם את כל כך רוצה למות ומאמינה רק בזה דעי שברית זו היא הכי אכזרית שיש אבל את היא לעצור אותה. אני מקווה שדברי ברורים לך ושאולי הרגשתך השתפרה. שימי לך מוסיקה.. היא יודעת לעשות את שלה ברגעים קשים. צאי מהאפלה אם את רוצה לחיות את החיים האלה טוב.או רק להתנגן על דכאון ואם זה דכאון? כאמור, יש מה לעשות! ויש פתרון כימי לדבר הזה, כי הרבה פעמים תרצי או לא, זה כימי, לא קשור בשום חוויה שעברת או לא עברת זה כמו מחלה מדומה שיש לה תרופה ושאפשר לחיות איתה. אני בכוונה מזכירה את זה, כי המילים האלה שלך הן לא יותר מאשר ביטוי לדכאון גם אינך מודעת לכך. אהבתי אלייך מליון ועוד הרבה מעבר... ליל מנוחה יקירה לכי לישון וצפי לעשות לעצמך מחר נפלא, כי כך בהתאם למה שאת תעשי אותו, כך הוא יהיה. המון אהבה חיזוקים וחיבוקים שלך הילה
המון חיבוקים... אוהבת מעיין
רק מאחלת לך שיומך יאיר..ואם תחייכי גם העולם יחייך אלייך..ותשדלי לא להיכנס למחשבות שליליות שגורמות מחשבות שרשרת וסתם מעיבות על היום ומכאן לעצבות הדרך מאוד קצרה..להיפך אזרי כוח ותגידי שמעכשיו אשתדל לראות את הדברים הנפלאים שיש בך ואני בטוחה כי כל אדם הוא כוכב מפיץ אור כל אחד ותכונותיו .. זו התחלה העיקר שתתחילי ממשהו..והעיקר לא תיכנסי למן בור שחור..לפעמים נוח לנו לשקוע בבוץ החם והמוכר מאשר לאזור כוח ולנסות דברים חדשים אבל אז שום דבר לא יקרה.. יום חדש בפתח קחי אותו חבקי אותו..ותראי שתרגישי יותר טוב !! בכל מקרה אני פה בשבילך וכל פעם שתצתרכי אשתדל לעזור ולהיות גם כתף תומכת..כי אני יודעת מה זה הייתי בנקודה הזו כל כך הרבה שנים והתגברתי ..אבל זה שאת כותבת זה נפלא זה משחרר ומוציא מועקות.. בהצלחה מתוקה ויום נפלא ומבורך דינדין
