רוצה להפסיק ופוחדת
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום הילה, אני חושבת שהנושא שרשמתי כבר אומר הכל - אני נמצאת כרגע בשלבי אבחון של בולימיה / אנורקסיה - אני לא יודעת בעצמי להגדיר כי זה לא שאני זוללת ומקיאה - אני יכולה לאכול רק כמה שטויות ביום למשל 2 עוגיות וחטיף ולהקיא אותם אני לא ממש אוכלת אוכל. הבעיה זה שכולם אומרים לי שאני רזה מידי ואני לא מרגישה ככה - אני חושבת שרזיתי בפנים ובבטן אבל לא ברגליים למשל אז מצד אחד אני רוצה להפסיק ומצד שני אני פוחדת להשמין יותר. יש לי לחץ דם נמוך מאוד ואמרו לי שאסור לי לעשות שום מאמץ גופני אבל אם אני אתחיל לאכול ולא אקיא וגם לא אתעמל אז מה עשיתי בזה בעצם ? - זה נשמע לך הגיוני שזה מה שאמרו לי במרפאה - אם אני אשמין אז ברור לי שעם כל הרצון להפסיק אני אחזור לאקיא ולא לאכול וזה מה שיקרה לי אם אני אוכל ולא אתעמל. מה את חושבת ? אני אשמח לקבל עצות - אני באמת רוצה להרגיש יותר טוב עם עצמי ואני שונאת להקיא אבל אני לא יודעת איך להשיג שילוב של גם להיות רזה וגם להיות בריאה - אני פוחדת
ב"ה את ללא ספק מתארת סדר יום של הפרעת אכילה (נטיה יותר לאנורקסיה) ומניסיון שלי וממה שכבר ראיתי וחוויתי חייבים לעשות משהו אחר חייבים לתרגל ריפוי כדי שהוא יקרה את יודעת שזה לא בסדר ולא תקין לאכול כך וזה יותר לא תקין לא להיות מסוגלת לאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך אני מציעה לך לפנות לעזרה בהקדם במרפאה להפרעות אכילה דרך רופאת משפחה ולטפל בהקדם אני מבינה את הפחד אבל אם נותנים לו במה הוא הופך להיות הבמאי, השחקן וכל דמות אחרת שרק תמצאי לנכון להוסיף. את לעומת זאת הולכת לאיבוד נשארת ללא קול ו"היא" מנהלת לך את החיים.."היא" שהיא לגמרי את!!!. קחי אחריות אל תהיי בשליטה ראי שמקום שהוא נטול שליטה יקח אותך למקום של אמון וממקום של אמון נולדים הרבה מאוד ילדים שמחים שהופכים להיות אנשים שלמים ומחנכים לדוגמא. יש שלב שחייבים לוותר על הפחד יש שלב שאם לא עשוים משהו אחר מעבר לחששות ולפחדים את נקלעת לבור ללא תחתית ומשם קשה מאוד עד בלתי אפשרי לצאת. טיפול הולם ... שיחות תזונה נבונה השגחה קבוצות פעילות העשרה והרבה תרגול של אהבה עצמית ריפוי רגשי שיתוף פעולה רצון כוונה אמון אמונה והרבה סבלנות המון אהבה יפה ספרי מה קורה הילה
לדעתי הבעיה בבתי-החולים... היא שיש להם יותר מדי מטופלים...ולכן הם לא ממש מצליחים "לרפא את המוח".....הם יותר מתמקדים....ב"האכלה"....וזה גם חשוב!!!!!... .הם מנסים להרגיל אותך לאכול נכון...אבל תכלס.......לרוב זה לא עוזר.....מצטערת שאני כזאת פסימית...אבל אני הייתי מאושפזת .... זה היה נחמד..לא היו דאגות...לא הייתה תחרות להיראות הכי טוב...לא היה לחץ להיות "כוסית" .....מעין ניתוק..מנוחה נפשית...מכריחים אותך...ואת עושה..והיום (15 קילו יותר....והרבה מאוד מידע חשוב שאני לא ממש מצליחה להכריח את עצמי ליישם...לפחות שמרתי על המשקל 50ק"ג אגב....).....גם רוב הבנות שהיו מאושפזות איתי היו שם בפעם השנייה והשלישית..... לא יודעת ....אולי לך יעזור.....כדאי לך לנסות....מה איכפת לך בחינם..... אבל אני במקומך הייתי מעבירה את האישפוז ברצינות...אוכלת לפי התפריט...ומתייחסת לכל מה שהם אומרים.... אני עשיתי טעות...והעברתי את האשפוז ב"קטע" של אני כבר בריאה..שיקרתי אכלתי לא לפי התפריט...ובקיצור פישלתי...........הייתי רוצה לחזור לשם...אבל אין שום סיכוי שאוכל להתמודד עם הבושה!!! עכשיו אני אצטרך לצאת מזה בכוחות עצמי....:- ( בהצלחה. נ.ב. לפחות התקנתי את העברית....במחשב...:- )
