שוב נעלמת....

מה אני עושה? מודעת אך לא מסוגלת ליישם. אתמול חבר שלי בא לישון אצלי. מדברים. בזה אני טובה. מרגישה נוח, משוחררת. הולכים לישון ואני נסגרת. המגע שלו מלחיץ אותי. הליטופים נעימים אך מאיימים. פתאום מוחקת את עצמי כדי לרצות אותו. סופגת את אי הנעימות, מתעלמת מהחששות. כואב, אבל העיקר שהוא נהנה. שוכבת לידו ובוכה בשקט. רוצה את אמא. הוא לוחש, מדבר, שואל אבל אני לא שומעת. בתוך עצמי.אל תתקרב. למה אני בוכה? נמאס לי. רוצה להיות אני אבל הפחד לאבד כל כך גדול. כל חיי שמה אחרים לפניי, נדחקת לסוף הרשימה. לבד. שקט. השתיקה הזאת מפחידה אותי. בורחת למקום מוכר. אני צריכה להרזות.כשהוא נוגע אני חושבת על הבטן, אם הוא מרגיש את הצלעות. לידו אבל כל כך רחוקה. הוא שואל אם הכל בסדר ואני צוחקת. צריכה לשמור עליו שלא יידע. על מה את חושבת. אני מחייכת, משחקת את המשחק. למה בכית.עזוב, לא משנה. הולכים לישון.הוא מניח עליי יד ואני נעלמת.

שנאתי את הרגעים האלה שהחבר שלי נגע בי ואני נעלמתי אבל ידעתי גם למה... תמיד במצבים האלה ידעתי שיש כאן משהו מהותי שזה לא סתם שאני מגיבה כמו שאני מגיבה הבנתי שגם הוא לא ממש ניסה לגרום לי להרגיש שאני יכולה להיות כפי שאני וזה נורא משפיע ללא ספק יש גם את החלק שלך כמה מקום את נותנת לעצמך אבל זה משהו שמזין את עצמו לשני הכיוונים .. אני חושבת שמצד אחד מערכת יחסים כזאת יש בה פלוס בגלל היכולת שלך להתמודד בזמן אמת עם החלק הזה שאת רוצה להיעלם .. את יכולה פשוט ללמוד לגרום לעצמך להרגיש אחרת ולבדוק את עצמך מזויות אחרת .. להעניק לעצמך את האפשרות לדעת מה את רוצה .. נשמע שזה מאוד מכאיב לך ואני לגמרי יכולה להבין את זה .. אני זוכרת שאני תמיד הגבתי ככה כי החבר שהיה לי לא באמת נתן לי להרגיש בנוח עם מי שאני וזה נורא מוזר כי לכאורה על פני השטח הוא כאילו מאוד אהב אותי .. במילים .. במעשים הוא היה רחוק מזה אז אם זה העניין אני ממליצה לך לשקול את המשך הקשר.. כי מי שנמצא איתך המדד לדעת אם הוא באמת נמצא שם עבורך מהמקום הגבוה של העניין הוא היכולת לקבל אותך ולהיות רגיש לצרכים שלך ולמי שאת ואם הוא רואה רק את עצמו זה בעייתי אין שום סיבה שתעלמי.. אבל שוב עומד מול זה גם הרצון שלך להיעלם בגלל הפחד שלך לתפוס מקום וגם זה בפני עצמו מאוד בעיתי .. יש כאן שתי בעיות אני חושבת שאת מהצד ייטב בעבורך אם תלמדי מחדש כיצד לאהוב את עצמך כיצד להעניק לעצמך מקום.. אז בהכרח יהיה לך קל יותר בקשר.. את חיבת לבדוק עם עצמך מה באמת קורה לך.. אם זה קשור אלייך? או אפילו אולי זה קשור אליו?.. אולי זה לא סתם שאת מרגישה כמו שאת מרגישה .... אולי גם שיעור עבורך לדבר איתו על הדברים האלה שאת מרגישה .. מהנסיון שלי גברים לא נשארים חזקים לעוצמות האלה .. . אבל יכול להיות שאני טועה.. ושווה לך לבדוק את זה כי אולי הרבה דברים יפתרו לך בעקבות תקשורת כזאת שמושתתת על כבוד הדדי אמון ומעל הכל הדדיות אז עם כל הקושי אני שולחת לך ברכת עידוד תחזיקי מעמד והמון אהבה לילה טוב הילה