רוצה לשתף אותכם

בעקבות התגובה של יעל והילה אני ינסה לפרט כמה שיותר. האמתי שלא הפסקתי בבת אחת זה לוקח זמן אבל פשוט ראיתי את המטרה שלי מול העיניים,הבנתי שאני גם רוצה להראות טוב וגם להרגיש טוב.החלטתי שבעצם אין לי גם מה להפסיד כי כשהיה לי את ההפרעת אכילה בכל מקרה הרגשתי חרא עם עצמי אז החלטתי לשנות כיוון.. בשנה שסבלתי מההפרעה הכל היה סובב סביב האוכל.אפילו בלילה כבר חשבתי מה אני הולכת לאכול למחרת ואחכ לצום יומיים.הגוף שלי התחיל לבגוד בי--מה שהכי הפחיד אותי זה לא היה הפסקת המחזור אלא הנשירה האיומה של השיער היה לי שיער ארוך ובריא ופתאום הוא התחיל לאבד מהברק והתחיל לנשור בכמויות מכל נגיעה קטנה..מאז שיניתי כיוון-זה התחיל בהירשמות לחדר כושר.אמוני כוח לחיטוב הגוף ואירובי לשריפת קלוריות.לאט לאט הגבלתי את עצמי בכל ארוחה אכלתי מכל דבר בכמות וזה כמו שאמרתי שזה הסוד על לשמור על הגזרה ועדיין להנות מהאוכל ומהחיים. לדוגמא-בבוקר אני קמה אוכלת ברנפלקס עם מעדן שוקולד 0 אחוז שומן(אם אני מדלגת על הארוחה הזאת אני רעבה למשך כל היום--זאת הארוחה הכי חשובה!!).לאחר 3 שעות 4 פרוסות לחם עם פסטרמה וככה לאורך היום עד 8-9.ככה שבכל ארוחה בסביבות ה300 קלוריות כל 3 שעות.חשוב גם לדעת שככה אני מגבירה את חילוף החומרים בגוף ככה שהגוף שורף יותר קלוריות אם מאכילים אותו כמו תינוק .. מאשר בנאדם שאוכל את כל מה שאכלתי במהלך כל היום בארוחה אחת ענקית מפוצצת --חילוף החומרים שלו יהיה נמוך מאד והגוף שלו ישרוף מעט מאד קלוריות..אני גם מקפידה על לשתות 3 ליטר מים ביום ותה ירוק שזה גם עוזר לחילוף החומרים. עכשיו-נניח שאני הולכת למסעדה אז זה בא על חשבון ארוחה אחת או 2 מתוך החמש ארוחות--אני לא צמה כל היום כדי שאוכל לפוצץ תעצמי בארוחה במסעדה.. ככה שגם אני נהנית מהאוכל במסעדות (למרות שאותם אני לא יכולה לתחקר כמו שאני מתחקרת את אמא שלי כמה שמן היא שמה באוכל:) אני אשמח לקבל תגובות, שאלות ,כל מה שבא לכם.. בהצלחה!!

ב"ה תנועה ופעילות מעיים תקינים שהם ללא ספק תוצר של הזנה קבועה ונבונה בהחלט תנאי להרגשה טובה ותפקוד יעיל יותר של הגוף, כאמור באמצעות סדר יומי של "תינוק", כל כמה שעות משהו קטן ולא הכל בבת אחת מביאים לידי כך שלא נחוץ בהרעבה עצמית כדי להרגיש כביכול יותר טוב עם עצמינו, אלא יהיה ניתן לראות מהתנסות זו שיש איזון ושהתחושה לגבי המזון אינה קשורה למזון או לגוף עצמו כלל. אני מחזקת אותך ברמה ההתנהגותית. חשוב גם לתת מקום למה מרגישים ולאיך שאת מתמודדת עם כל מה שמתעורר לך מבפנים. אחרי הכל הפרעת אכילה היא בין היתר ביטוי להרבה מאוד תחושות בלתי מעוכלות שיש לתת עליהן את הדעת כדי שהאוכל לא יהפוך להיות עיקר תכלית חינו אלא אמצעי בלבד, דלק וכוח חיוני לקיום הנשמה עלי אדמות. המון חיזוקים וחיבוקים באהבה רבה אליך הילה

אבל כולנו יודעים שזה המתכון להצלחה. הייתי רוצה לשמוע מה מבינה נפשית הביא אותך לשינוי, ולא מה מותר ומה אסור לאכול, רובנו כבר יודעים על זה יותר מידי.... קל להגיד- קשה יותר לעשות, ואם העניין היה חוסר המידע מה בריא לגוף, בן רגע היה הדבר משתנה, אך כיוון שזה לא הסיפור, זה לא עודד אותי במיוחד. אבל כל הכבוד לך שהצלחת לצאת........................