בננית

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

25/11/2005 | 00:35 | מאת: חזרתי

חזרתי לאחר שעברה עליי תקופה קשה :( נמאס לי כבר מכל זה אני לא רואה דרך יציאה קשה לי להבין את עצמי מצד אחד מסבירים לי ואני גם מודעת לזה שאם אני ימשיך ככה רחוק אני לא יגיע וגם אני לא יוכל ללדת ילדים וגם אני לא יוכל להישאר כל החיים עם גוף של ילדה אז עכשיו החלטתי שאני יתחיל לאכול מסודר ונראה לאן אני יגיע יש לי את אמא שלי שתומכת בי בכל העניין הזה וגם את חבר שלי שהדבר שיעשה אותו הכי מאושר זה שאני ייצא מהמחלה הארורה הזאתי והוא גרם לי להבין הרבה דברים והוא שאל אותי הרבה שאלות שאין לי תשובות להן ואני יודעת שכל מי שיש לו הפרעת אכילה לא יוכל לענות לי עליהן מזה משנה אם אני קילו יותר או קילו פחות למה יאהבו אותי פחות?! אם אני יהיה קצת יותר אז לא יאהבו אותי?! וגם שאני במשקל הזה שהשגתי שחשבתי שזה יהיה "החלום" מסתכלים עליי כאילו אני רגילה או שמסתכלים עליי במלוא רחמים ואומרים לעצמם בלב זאתי אנורקסית מסכנה...למה בעצם אני ככה למה אני לא יכולה להיות כמו כל בנאדם נורמלי שאוכל לא יהיה כל החיים שלו ויחשוב רק על האוכל?! למה אני מפחדת לעלות במשקל אפילו גרם אחד יותר?! ומזה נותן לי להיות כ"כ רזה הרי זה רק מזיק לי מכל הבחינות...אני יתחיל לעסיק את עצמי ימצא עבודה והכי חשוב להעיףף תמשקל אני מקווה להצליח למה אני יודעת שיבוא יום ואני יצטער על זה עדיףף שאני יסבול עכשיו וירגיש חרא ואחריזה אני יודה לכל מי שעזר לי לצאת מכל החרא הזה...אני ייקח תסיכון שאני יכולה להשמין ומה שיהיה יהיה מה שבטוח בסופו של דבר יהיה טוב בע"ה...ד"א הילונת אני יכולה לאכול נורמלי או קצת פחות מהנורמלי ולעשות ספורט ולהישאר אותו משקל או אפילו קילו או שתיים יותר? לא יותר מזה למה בשביל להיות משקל תקין אני יצטרך להשמין הרבה :( לינויה נעלמת לי :( אני מקווה שאת בסדר אני דואגת לך שאת רואה את התגובה פה דברי איתי אני יחכה לך במסנגר תשמרי על עצמך ותרגישי טוב את חשובה לי ולעוד הרבה... הילונת מה איתך? איך את מרגישה? ליל"ט חלומות מתוקים... המון נשיקות וחיבוקים אוהבת המונמוןןן בננית :)

לקריאה נוספת והעמקה
26/11/2005 | 18:15 | מאת:

ב"ה תתפלאי לשמוע שלא עולים כל כך הרבה גם אני חשבתי שאני אהיה הר אדם ברגע שאני אתחיל לאכול האמת שעליתי במשקל בהתחלה ממש הרבה, אח"כ המשקל נעצר ועוד התחלתי לרדת לבד כששאלתי מישהי מקצועית היא הסבירה שהגוף פשוט מווסת את עצמו ומתייצב, כי עד היום לא נתתי לו. אחרי ההתייצבות נשארתי באותו משקל והיום אני בכלל לא מבינה מה היה כל הקטע, ממה בעצם פחדתי, זה בכלל לא היה קשור בגוף או באוכל לצורך העניין. כך שאת יכולה להיות רגועה, יש גבול והוא הרבה יותר קרוב ממה שאת חושבת. בהחלט קיים משקל שתוכלי להישאר בו לטווח ארוך, להיות מאוזנת ולא לעלות. מעבר לזה שיהיה עלייך ללמוד על עצמך יותר, לחזק את עצמך יותר וכשאת תהיי מחוזקת הדברים האלה כבר לא יפריעו לך. נשמה יקרה שמחתי לשמוע ממך נשיקות והמון אהבה :-) אני