שיתוף......
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
ואולי גם בקשה נסתרת לעזרה... היי לכולם זו הפעם הראשונה שאני "מעיזה" להיכנס לפורום כזה כל הכבוד לכם שאתם מסוגלים לשתף ולחשוף... אני כבר בת 20 סובלת 10 שנים מהפרעות אכילה שנה אנורקסיה שנה בולמיה-בלי הפסקה הגלגל חוזר על עצמו כאילו המוח שכח את כל שארע. איבדתי כמעט את הכל חברים,לימודים,אהבה.... בכל אופן,מי מביניכם שהיא רק "מתחילה" (או הוא) תלחמו בזה בכל הכוח תקבלו כל עזרה שניתנת - כמעט ובלתי אפשרי לעשות זאת לבד תנצלו את ההזדמנות שלכם לחיות אלוהים לא מחלק יותר מדי הזדמנויות.
אלוהים אולי נותן לך את ההזדמנות.את מוותרת עליה בנקל. 10 שנים זה לא מעט זמן.אני סבלתי 8 שנים שזה גם לא מעט זמן.זה לא משהו שמחליטים פתאום בתוכנו-לשנות דפוס התנהגותי.ככה לפחות זה היה אצלי.הייתי צריכה לחוות המון כאב עד שהבנתי שאני מוותרת על המחלה(אני בת 24).זה קורה בהדרגה,ואסור להבהל מהשינויים שחלים לטובה.אבל השינויים לא יחולו אם לא תשתפי פעולה עם הטיפול.אבל זה יקרה פעם ועוד פעם.כל פעם דבר ישתנה בתפיסתך.גם אם תחושי שנכשלת.את לא.וזה שווה את המאמץ.דבר נוסף,אני ממליצה לך אולי להיוועץ עם פסיכיאטר באשר טיפול בטופומקס.זאת תרופה שתעזור לך להמנע מחשיבה כפייתית על אוכל ותמנע את הדחף לבולמוסים. אם את צריכה תמיכה אנחנו תמיד כאן שלך נעה
גם אני צרכתי אותה אבל באיזה שהוא שלב היא הובילה אותי לאנורקסיה ממש חזקה.. חוץ מזה שבאיזה שהוא שלב היא כבר לא עזרה לי...יכול להיות שכול מקרה לגופו.. לך היאעזרה?
היי לך.ברוכה הבאה, ואני מקווה שתשארי איתנו, גם שתבריאי ואת? מקבלת עזרה?
ב"ה את לא משאירה הרבה מקום להגיב אבל אני מרגישה מחוייבת לומר שכן אפשר לנצח הפרעת אכילה אני כן מסכימה שצריך למצוא את הדרך הנכונה לכך והבטובה ביותר עבורך כדי שאת תוכלי לחיות ללא זו הצרה וזה בהחלט אפשרי ולא כל מה שמקובל נכון להיום לטיפול בבעיה נמצא כיעיל ולא תמיד אנחנו באמת רוצים ומן הסתם גם לא מוצאים כי זה הולך ביחד בכל אופן אני מזמינה אותך לספר קצת יותר ומי יודע אולי אני אוכל לכוון אותך המון אהבה שמרי עלייך הילה
