הייתי רוצה לספר קצת...

היי הילה אני מאוד מודה לך על ההקשבה וההבנה והאיכפתיות.אני דיברתי על זה אם אנשים אבל אף אחד לא ממש הבין.לכולם כל כך קשה להבין ובצדק.אני מטר 50 ושוקלת 42 אם ציינתי את זה כבר.אתחיל בזה שלפני שנה שקלתי 38 קילו והייתי דיי מרוצה מהמישקל וגם פיזית הרגשתי טוב רק שלא אכלתי ואז טסתי לחול לחצי שנה ועליתי 10 קילו וכשחזרתי לארץ התחלתי בדיאטה שבה עיבדתי כבר 8 קילו אבל אני לא מסוגלת לאכול יותר קר לי יותר מאנשים רגילים(זה מגיע למצבים לא נעימים אפילו בעבודה או לימודים כאוגוסט וחם וכולם מזיעים ורק אני מבקשת לכבות את המזגן בזמן שאני יושבת אם בגדים חמים).קשה לי לשבת על משהו קשה יותר מ 20 דקות כי העצמות של הישבן מכאיבות לי נורא.אם אני הולכת למיסעדה זה פשוט מגוחך כי אני לוקחת 5 ביסים קטנים ומיתמלה ואז כל האנשים שיושבים איתי צוחקים או אומרים משהו. אמא שלי אישה מהממת.היא ניראת כמו ילדה בת 16 ויש לה גוף מאוד רזה וחטוב והיא גם מאוד מטופחת.ף פעם לא רציתי שיחשבו שאמא שלי ילדה משהו פחות מוצלח מימנה אז תמיד ניסיתי להגיע להראות כמוה.כשהיייתי בת 15 הייתי מלאה ואבא שלי תמיד היה מעיר לי על זה כך שניראה לי שגם זה הוסיף .בכל מיקרה זה בערך הכל . תודה רבה על התמיכה וההבנה בערכה רבה יאנה.

ב"ה ילדה מוצלחת? מדוע זה תלוי בתחרות או בהשוואה, מדוע זה לא מספיק מוצלח להיות את כמו שאת, איך שאת... הרי לאימא שלך יש חיים משלה.. יש לה עצמיות שהיא שונה משלך וזה בכלל לא ברמה של טוב או רע זה רק אומר שזה שונה ושזה אחר ומה שלך יש לא פחות מוצלח או טוב ממה שלה יש האם אמא שלך גורמת לך לחשוב או להרגיש שאת לא מוצלחת?.. אם כן מדוע שלא תדברי איתה ותסבירי לה מה קורה לך... קרבה לאמא חשובה במצבים האלה אני יודעת שלשבת לדבר עם אבא שלך יישמע לך ויעורר בך פלצות חשוב שתבני את עצמך וחשוב שתביני שמה שאת מעוללת לעצמך מזיק לך ושאפשר בהחלט להגיע לעמק השווה ולהרגיש טוב עם עצמך בזכות מי שאת ללא הרעבה עצמית, שליטה במשקל והעצמת השנאה העצמית שלך בכל רגע נתון שאת למעשה מכחידה בה את עצמך בכך שאת לא רוצה להזין את עצמך ... את רוצה לטפל בעצמך??..את רוצה להרגיש יותר טוב?. להרגיש שלמה..לאהוב את עצמך?? ניסית ללכת לטיפול?...בדקת אפשרות לעזור לעצמך..? אני מאוד מקווה שתרצי, כי את מספרת דברים שבד"כ הם ביטוי לסימפטומים חמורים של מחלה, על אף שיהיה כדאי ללכת לרופא מומחה ולבדוק את זה ברצינות. האימני לי, אין כל פחד בלגדול וגם לא צריך להיות אפילו שזה שונה ממה שהכרת עד כה. זה יכול להיות קשה או לא מוכר אבל זה אפשרי וזה בהחלט יכול להוליד הנאות חדשות אחרות וממלאות סיפוק של ממש. תרגישי חופשי לכתוב לי.. שמרי עלייך ואני מקווה שתאזרי אומץ לפנות לטיפול, כי את מכניסה את עצמך למקות אפל ממש ויש תקווה.. יש תקווה ממנו ואת בהחלט יכולה ליצור את זה לעצמך הרבה אהבה :-) אני