הילה בוקר טוב!!!!!!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

23/12/2004 | 07:47 | מאת: ש. איילון

בוקר טוב.... אמרת שאני צריכה להרגע.... אבל זה פשוט לא קל.... הלחץ הזה כבר מסתובב אצלי כמה זמן, זה לא עובר גם אם אני מעסיקה את עצמי וגם אם לא. אין לי מושג איזה החלטה לקבל, עוד מעט המטפלת שלי חוזרת מחו"ל, אחרי שבוע שלא ראיתי אותה ואני אתייעץ איתה מה לעשות, בכל אופן, לקום ולצאת מהבית זאת חתיכת החלטה עצבנית..... אם אני עוזבת את בי"הס אין לי לאן לחזור אם אני ארצה.... וזה מפחיד, בקרוב מאוד אני נוסעת לח"ול ואחרי הנסיעה אני יתחיל לחפש עבודה, הפחד שלי הוא שאני חוזרת מחו"ל ואני יהיה לבד בבית, כי אמא שלי וחבר שלה ממשיכים לשבועיים נופש משלהם, ככה ששבועיים אני לבד לגמרי... איזה פחד. כשאני לבד אני לא שולטת בעצמי... אני מתחילה לאכול כמו מטורפת.... אתמול באמת יצאתי להליכה, למרות שהיה קר ממש, הייתי חייבת לרוץ כדי לחמם את עצמי, בסוף חזרתי ונרדמתי כי הייתי מותשת מהיום הנוראי הזה.... את אומרת שאני צריכה להרגע, אבל עם כל הנסיונות, המחשבות ממשיכות לרוץ לי במוח...לא מצליחה להרגע. בינתיים שיהיה לך יום טוב אוהבת המווווווווון.... ש

23/12/2004 | 10:55 | מאת:

תקשיבי .. נשמע לי מאוד נבון להתייעץ עם המטפלת .. אני פשוט חושבת שזאת החלטה רצינית לגבייך ולא נראה לי שזה נבון להחליט עליה דרך פורום דבר שני לגבי בי"ס אני יודעת מה אומרים צריך ללמוד וצריך לסיים אבל בתכלס בחיים האזרחים זה לא תמיד תופס ולא רק אני בטוחה שיום אחד את תרצי ללמוד וזה יהיה ממקום אחר וגם יהיה לך את הכוחות לזה אז מה שאני אומרת שאם זה שיקול שעומד מול הבריאות שלך אז אפילו לעזוב את בי"ס לגמרי זה מה שאני הייתי עושה ושדרך אגב עשיתי את זה כמעט תכלס לקאת הסוף לא הצלחתי ללמוד יש לי תעודה חלקית לגמרי שזה אומר בצמילים אחרות שאם אני רוצה אותה אני חייבת להשלים עוד שתי מקצועות ואני הייתי כל הזמן חולה אז עזבתי לעפמים צריך לדעת לעזוב וזה לא פגע בי במישור הזה של החיים אח"כ הפרעות אכילה פגעו בי הרבה יותר אני לא צריכה הוכחה ותעודה כדי לגרום לאנשים להבין שאני שווה או חכמה או מה שלא יהיה אם זה מה שאת רומזת לגבייך מבחינת התחשוות שלך ואולי האכזבות שיש לך סביב הנושא שאני יכולה לגמרי להבין אבל אני כן רוצה ללמוד ברצינות ואני מתכננת לעשות את זה בשלב יותר מאוחר ....לא הייתי מסוגלת בכלל ללמוד כשהייתי בתיכון אז כך שהכל אפשרי כי היום אני מרגישה שזה כן רלוונטי לגבי אז מה אם זה יהיה בגיל שלושים אבל אני לפחות חיה וזה המון .. וזה לא צריך להטריד אותך כי בתכלס בחיים האזרחיים קורות מלא הפתעות שאת לא תמיד מצפה להן וחולמת שהן יקרו ווואלה זה קורה .. וזה יכול להפתיע אותך גם לטובה באותה מידה כך שאני מספרת לך את זה כדי להבין שאחרי הכל יש דברים שלא תמיד צריך להיות סגורים עליהם מראש כי הכל יכול להשתנות ואני חושבת שהבריאות שלך בעדיפות ראשונה לכן אמרתי שנראה לי שאת יודעת מה לעשות ... לעבור ?... כן האמת שזה נשמע קיצוני אבל זה הכרחי במילא אין לך יותר מידי פעילות וכשאין פעילות זה הש"ד של המחלה כמו שאמרת אמא לא תהיה אז אני הולכת לזלול ולהקיא זה מה שאני הייתי אומרת ותכלס זה באמת מה שקרה כשהיא לא הייתה לא משנה שגם כשהיא הייתה היא בכלל לא ראתה כלום אבל נעזוב את זה ... אז פעילות... אני חושבת שההחלטה שלך צריכה להיות ממוקדת סביב פעילות בתוך מסגרת !!!! זה נראה לי הכי רלוונטי מכל ההתלבטות שלך וזה גם יועיל בלתפוס את הקצוות שלך ולהגיע לאיזון דרך זה .. מכל השנים האלה היו לי בסהכ רק שנתיים שהייתי בהם במסגרת ממש אחלה וזה הציל אותי במידה מסויימת זה לא פתר את הבעיה כי לא הייתי בשלה לזה אבל זה הרגיע את הסימפטומים ואני חושבת שכדי לטפל בזה את חייבת להיות במסגרת גם אם זה מאוד מפחיד ואני יכולה להבין את זה כי את צעירה ואת לא יודעת מה יהיה אבל תכלס לתיפוסים מסויימים זה מפחיד בכל גיל אני עוד פחות משנה וחצי בת שלושים ויש המון דברים שאני פוחדת לעשות את לא יודעת כמה ומה שאני מנסה לומר שקשה לזוז מהחממה שלי הרבה פעמים גם אם אני יודעת שהיא לא טובה לי ואז אני מבינה שאני חייבת לעשות משהו אחר .. אני מעכלת את העניין ורק אחרי שעיכלתי וירטואלית את הידיעה שאני חייבת לעבור שינוי הייתי מסוגלת לעשות אותו וזה דרש ממני להכיר את השינוי שאני הולכת לעבור מזוויות יותר ישירות .. מה זה אומר?? פשוט להתחיל לחפש.. לראות מקומות .. לדבר עם אנשים .. להתחיל לעשות עם העשייה הרבה דברים יתבהרו לך .. עכשיו את רחוקה מלעשות אז הכל בגדר בועה לא ממומשת .. נורא קשה במצב הזה להירגע כשאת לא יודעת שום דבר.. אני ממליצה לך לעבוד על זה עכשיו כעל נושא עיקרי עם המטפלת שלך ולבדוק ברצינות את האפשרויות שעומדות בפניך ואז להחליט כשאת יודעת בדיוק לקראת מה את הולכת זה גם יקל עלייך ואני מוכנה לעזור לך בחיפוש עכשיו תחשבי ברצינות מה את אוהבת ומה את היית רוצה לעשות קודם כל לפני כל החלטה זה מה שאת צריכה לעשות כי במסגרת שתהייי בה אם לא תרגישי בה טוב חבל על הזמן מראש .. לכן את צריכה להקדיש לזה ממש מחשבה מה את אוהבת?. אל תחשבי על זה שזה לא אפשרי.. כי זה סתם יעצור אותך .. תחשבי ברצינות ואני ישמח להפנות אותך אולי אני מכירה כל מיני מקומות פה במרכז שיכולים להתאים לך מבחינה כלכלית שזה לא המון אם יש בעיה את יכולה לקבל בביטוח לאומי קצבת נכות אני יודעת שזה לא מנחם אבל זה יעזור לך וזה מגיע לך את צריכה להביא אישורים והם אמורים לתת לך .. גם רטרו לכל הזמן שלא ביקשת. את צריכה לספר הכל .. להביא אישור גם מפסיכיאטר וגם מפסיכולוג ואם אין לך אפשרות כספית זה בהחלט משהו שאת חייבת לשקול שכן ההורים שלך שילמו על זה יפה מאוד כל החיים שלהם כך שזה לא התנדבותי העזרה הזאת .. היא מגיעה לך ושילמו עליה הרבה ... ואני בכוונה אומרת את זה כי אני יודעת שזאת ההרגשה שכאילו את מנצלת את המדינה וכשהייתי בבית חולים אני זוכרת שממש רבתי על זה כי לא רציתי ולא היה לי נעים בכלל ותכלס זה מה שאמרו לי "ההורים שלך שילמו על זה הרבה כסף".... גם אני שילמתי על זה שבע שנים ועדיין משלמת בלי שום קשר ובשביל זה יש לך ביטוח אז אף אחד לא חייב לדעת אם זה גורם לך להרגיש לא בנוח אבל זאת עזרה! אז אני לא יודעת אם אמרו לך אבל תדעי שזה מגיע לך ואף אחד לא צריך לדעת.. וזה גם יכול להיות לגמרי זמני את לא צריכה את זה לכל החיים זה לא כמו זכיזופרניה ברגע שאת משתפרת את אומרת ואז אין טעם לקחת את הקיצבה כי בתכלס את יכולה להרוויח הרבה יותר אבל נראה לי שעכשיו זה מתאים כי את גם יכולה לשלב נגיד ארבע שעות ביום ואז את גם לא תרגישי יותר מידי חנוקה וזה יהיה הדרגתי ויש לך את הקיצבה כך שגם העבודה וגם הקצבה באופן זמני יכולים לתרום לך המון ואז את יכולה גם לטפל בעצמך .. תחשבי על זה ! אז בהצלחה המון אהבה ויום טוב הילה ולצבא שלא תעיזי להתגייס במצב הזה כי את פשוט תשלמי מחיר כבד והייתי מוותרת עליו מראש וגם לזה אין לך מה לדאוג אף אחד לא שאל אותי כל השנים האלה מה עשיתי בצבא אלא אם כן את מאוד אנליטית ומאוד שכלתנית מה שלא נראה לי ולא בגלל שזה אומר שאת טיפשה אלא שנראה לי שאת עובדת יותר עם הרגש וסביר להניח שיתאימו לך מקצועות מאוד מסויימים שלא תהיה להם בהכרח נגיעה לעבר שלך אני מדברת על עבודות של המדינה שנראות לי לגמרי קרות וריקות מתוכן סליחה שאני מגדירה את זה כך.. אבל זה לא צריך להטריד אותך שכן מעל הכל הבריאות שלך היא במקום הראשון ונראה לי שזה באמת הסתבך .. אז ההחלטה צריכה להיות סביב מסגרת .. לא סתם מסגרת מסגרת שתהיה לך טוב בה .... אם זה לא יעבוד יכול להיות שתצטרכי להתאשפז