בולמיה

הילה שלום מזמן לא כתבתי לך, זוכרת בקשר לבתי? אני כבר מיואשת. כל ההתקדמות המעטה שהיתה לה, הלכה לגמרי אחורנית. בהתחלה זה הבחינות והלחץ, אח"כ הציונים שתמיד היא רוצה יותר גבוהים, אח"כ חיפוש עבודה, וכשסוף סוף מצאה משהו, אז הלחץ הוא האם היא תתאים לשם? וכל זה מלווה באכילות מטורפות לאורך כל היום, כמעט ללא הפסקה, וגם בלי צום אח"כ, מה שתמיד היה בא אחרי התקפת זלילה. ובגלל שהיא אוכלת כלכ כך הרבהף הקיבה שלה צורחת, ולכן היא כל הזמן בשירותים, ויש לה גזים חזקים. אני כל כך אוהבת אותה, וכל כך שונאת אותה ביחד. כמה שאני מבליגה ולא אומרת כלום, ומנסה להעלם תמיד שהיא אוכלת, אני מתפוצצת בתוכי... כואב לי שהיא לא מסוגלת להתגבר על זה, ואני יודעת שהיא לא יכולה, כך שגם אני במצב ללא מוצא. מה עושים? איך גורמים לגלגל לחזור אחורה, ולהחזיר שוב את נקודת האור הקטנה שהחלה להתגלות לנו?

לא ממש הבנתי מה הסיפור של הבת שלך רק דבר אחד תתני לי להבין במשפט שכתבת..."אני כ"כ אוהבת אותה וכ"כ שונאת אותה..." את מי את הבת שלך???? את מסוגלת ל-ש-נ-ו-א את הבת שלך???בגלל מה?תזכירי לי? התקפי אכילה??

גם אני לא הבנתי את זה איך באמת היא שונאת את הבת שלה בגלל ההתקפי האכילה אימי חטפה התקפים בעצמה עקב אני ואחותי.. התקפים שאולי אני לא אסלח לעצמי על זה אז איך באמת היא יכולה לומר שהיא שונאת אותה על זה כי אם כן אימי תרצה שאני אמות! סנופנופ געגעתי לך מאד לאב לאב לאב דניאלה מה איתך? שלחתי לך מיילים ואת לא מחזירה תודיעי לי אם את מקבלת לפחות כי שלחתי לא רק לך מיילים ולא קיבלתי... אולי יש לי בעיה באימייל:-) ואולי פתחי למייל יותר גדול כי זה סתם מעצבן יש לך שם רק 3 מגה שזה כלום בוואלה ובנענע יש 3 ג'גה

את תביני למה הכוונה.. כולנו מרגישים לפעמים שנאה לאדם קרוב שכביכול אסור לנו לנהרגיש ככה אני לפעמים מרגישה שאני פשוט שונאת את אמא שלי.. למרות שכולם יגידו לך שזה לא רק אסור אלא גם מוזר כי מה כבר אפשר לשנואת בה.. זה רגשות שקיימים.. היא פשוט היתה כנה...! תחשבי על זה .. אוהבת..

סימה מקסימה שלי מה אני יגיד לך זה עסק לא פשוט בכלל נשמע מפגר.... אולי כבר אמרתי לך, רק עכשיו אני מבינה את זה, כשהייתי בגהינום או ואבוי אם מישהו היה אומר לי משהו כזה אבל יש דברים שכל נשמה חייבת לעבור ואת לא ממש מבינה למה, יש דברים שהם גדולים מאיתנו. את לא סתם שונאת אותה ואוהבת אותה אני חושבת שבעקיפין גם לך קורה משהו מאוד חזק. אני לא יודעת אם יש לך אומץ אבל יש לי תחושה שהגיע הזמן למלחמה כל פעם שזה קורה תעצרי אותה, אל תסתכלי מהצד כקורבן ותשאלי מדוע זה קורה לך קחי יוזמה, תעצרי את זה, היא מחכה לזה! קחי לה את זה מהיד, קחי לה את האוכל ותחבקי אותה תגרמי לה לבכות, כי יש לי תחושה שזה מה שיציל אותה וזה מה שיקרה אחרי שתעשי את זה אני לא מקנאה בך כי צריך הרבה אומץ לעשות את זה בייחוד לאור העובדה שהיא תהיה רחוקה מלאהוב את זה. תהיי איתה כשהיא מקיאה, אל תתני לה ללכת להקיא קחי לה את זה מהיד ותגרמי לה לבכות כי זה מה שיחבר אותה לחיים הגיע הזמן להפסיק להתכחש לרגשות כי זה יסתיים בדום לב לא את ולא אני רוצות שזה יקרה תאזרי את האומץ שלך ואל תתני לה להישאב לתחתית, זה תלוי בך היא תשנא אותך ואת תהיי חייבת להישאר חזקה היא תירק לך בפרצוף ואת תהיי חייבת להישאר חזקה תני לה להתפרק אבל אל תשכחי לתת לה את החיבוק הזה בזמן האמת לחטוף אותה ולחבק אותה אני רק יכולה לומר לך שברגע הזה היא לא תדע איפה לקבור את עצמה והיא תתחבר נחיה ונראה בהצלחה אל תישברי אני איתך ואת מוזמנת לדבר איתי ישירות במידה ואת רוצה המון אהבה :-)