מפונקת...?

לפעמים נראה לי שאני פשוט מנסה לסחוט מחמאות.... כאילו כל הזמן מחפשת הוכחות לכך שאני נחוצה...שאני ראויה. אתמול ישבתי ודיברתי עם איזה בחור שמכיר אותי ואת משפחתי...(היכרות שטחית). הוא אמר שבטח אני נערה מאוד מפונקת, הרי גדלתי כבת יחידה בין הרבה בנים. הדחף הראשון שלי היה להיעלב....אבל אולי יש משהו בדבריו, הרי קיבלתי כמעט כל מה שרציתי....כמו גם יותר תשומת לב מצד אבא והמשפחה המורחבת...אבל אני לא מרגישה מפונקת כלל. חשבתי והגעתי למסקנה שאולי הסיבה נעוצה בהרגשה של הילד (אני). אם הילד מרגיש שכל המתנות ותשומת הלב מגיעות לו, הוא גדל להיות מפונק. אבל אני מעולם לא הרגשתי שאני ראויה לתשומת הלב....לדברים שקיבלתי. כלפי חוץ, כל מי שמכיר אותי חושב שאני מפונקת...שקיבלתי הכל. אבל אני לא ביקשתי שום דבר...וכשקיבלתי משהו הרגשתי שאני חייבת להתאמץ אפילו יותר כדי להיות ראויה לו. תמיד הרגשתי שאני חייבת להיות מושלמת כדי לתת מענה לכל התשומת לב וההשקעה בי. אני לא מרגישה מפונקת.

חוץ מזה מה רע בלהיות מפונקת בעיני זה אומר שאת רק נהינית מהחיים אם את כזאת... ולמה את צריכה להרגיש אשמה שאת בת יחידה.. אם למישהו יש בעיה עם זה, כנראה שזה בעיה שלו, זה בד"כ העניין כשזה מגיע למשפטים דפוקים כאלה שלא מובילים לכלום. :-) תחייכי יקירה יש לך על מה...

אני לא מכירה אותך כל כך טוב ואני לא הרבה מגיבה כי בדר"כ אין לי מילים איך להביע זאת ולכן אני שותקת רוב הפעמים עכשיוראיתי את ההודעה הזאת נגע לליבי מכיוון שכולם אומרים שאני מפונקת נכון אני מקבלת מה שאני רוצה רוצה חו"ל אבא דיבר עם הסוכן נסיעות-->חו"ל לפני שחשבתי שאני רוצה אני קיבלתי תמיד חשבתי למה אני מקבלת את זה... האחים ואחיות שלי שהם גם בהפרעה הם אף פעם לא קיבלו מה שהם רצו אני הכל מקבלת.. אולי כי הם מאמינים בי אז אולי בגלל זה אני לא רוצה לגלות להם שיש לי בעיה ואני צרכה לפתור את זה שלא אאכזב אותם כי אני קיבלתי הכל אולי זה בגלל זה אינני יודעת זה בקשר אליי בקשר אלייך שימי זין על כולם!! כולם!! כולם!! כי זה לא מגיע לך שיתנהגו אלייך ככה אני רצינית מי יגיד לך שאת מפונקת? יש להם סמכות? שיתביישו!! ואם את מפונקת נו מה זה רע?? אני רואה רק היתרונות בפינוק חוץ מלצאת לעולם האמיתי ששם לא מקבלים הכל וצריך להתאמץ כדי לקבל את אותו מוצר או כל דבר אחר... תעשי מה שטוב לך ולא מה שהחברה אומרת לך כי אם תקשיבי לחברה שלנו את תפסידי ורק תסבלי (כמוני) 10 שנים בהפרעה ואולי רק אחרי 10 שנים אני אצא מהזוועה הזאת.. שלך דניאלה ואת אף פעם לא מיותרת את חלק מאיתנו חלק מהפורום ובלעדייך הפורום לא יכל להתקיים זה שאת כותבת מביעה מה שאת מרגישה זה טוב!! ואת לא מיותרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת-שמרי על עצמך "צחקי לחיים הם יחזירו לך חיוך"