שרירים והפרעות אכילה

הרעיון שלך מזכיר לי מקרה של ידיד שלי שהוא היה אנורקסט והוא היה אוכל אולי ארוחה וחצי ליום, כולם קראו לו "שלד" יום אחד אמא שלו העירה לו על זה והיא הציעה לו להרשם למכון כושר, והוא ניסה. והוא התמכר והבנאדם היום יצא מההפרעות אכילה לגמרי והוא עושה ספורט בריא ושומר על תזונה מאוזנת כדי לשמור על השירירים שלו. לפי דעתי ספורט יכול לתקן המון נזקים נפשיים...אני יכולה להעיד על עצמי ואחד הסיבות שמונעות ממני לא להרעיב את עצמי זה שאני לא רוצה לאבד מהיכולת שלי להרים משקלים כבדים במכון כושר. אבל בשורה התחתונה צריך להיות מי שאנחנו באמת. ואני כן מאמינה שאפשר לטפל בהפרעות אכילה דרך ספורט עדין, וזאת שיטת טיפול שכבר נוסתה בחו"ל.

ספורט המלווה בתת-תזונה אנורקטי גורם לנזקים רבים בגוף, חלקם בלתי הפיכים. או, במילים פשוטות: גורם להרס מוגבר של הגוף. אני אישית הפסקתי את פעילויות הספורט שלי עקב שחיקת מפרקים וכאבים בגוף, ואני אחזור לפעילויות הגופניות השונות רק אחרי שאבריא ושאוכל טוב כמו בנאדם נורמלי. אינני יודעת מה נכנס לקטגוריית "ספורט עדין", אך ברור לי מאד שכל פעילות שתדרוש מהגוף מאמץ פיזי כאשר מאגריו מדולדלים או ריקים תגרום לו נזק טהור. אלינור.

בהמשך למה שאלינור כתבה התכוונתי לכך שזה יכול להיות מסוכן כי לאף אחד מאיתנו אין גבולות וכשאנחנו מתמכרים למשהו זה בהכרח יהיה ללא גבול ולאנשים כמונו זה יכול להיות הרסני למדי ולפעמים צריך להימנע מכל מה שיכול לשאוב אותנו לתוך התמכרות לא רצויה במיוחד אם אנחנו במצב של חוסר איזון, לשם כך אנחנו צריכים להניח לכל הפיתויים האלה, כי בדכ פעילות גופנית תמיד מקושרת עם דיאטה ועם רזון ושריפת קלוריות וזה לא בדיוק התמודדות שתורמת לתהליך של ריפוי. אני לא מתכוונת לפסול את זה שפעילות גופנית יכולה להיות נפלאה אם עושים אותה במידה, אל תשכחי שאני רקדנית ואני יכולה להעיד על עצמי שגם אני לא יכולה לוותר על זה אבל אני גם זוכרת שהרבה שנים עשיתי והתאמצתי יתר על המידה כדי לרדת במשקל וזה לא ממש היה חיובי. אני מקווה ששלומך טוב, לא סיפרת כל כך.. בכל אופן אין לי שום התנגדות, אני באמת חושבת שזה נפלא אם יודעים איך לעשות את זה באהבה רבה הילה :-)