רעבה.

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

11/07/2005 | 22:19 | מאת: אצבעונית

יושבת בחושך. הבטן מקרקרת. מקרקרת...איזה מילה מצחיקה...איזה ביטוי מצחיק...הרי הקולות שהבטן עושה כלל לא נשמעים כמו קרקורים. היא כמו תינוק קטן. בוכה כדי לקבל את תשומת לבי. בוכה....לא מקרקרת...כי צריכה לאכול. אם היה זה תינוק קטן, הייתי אוספת אותו בזרועותיי, מחבקת,מאכילה ומשקה אותו עד שיירדם... עם אותו חיוך מלאכי על פניו שיש רק לתינוקות. אבל זאת רק הבטן שלי....למה שאקשיב לה....הרי היא לא מקשיבה לי. מה כבר ביקשתי? רק שתישאר שטוחה....לא ביקשתי את הירח. מנסה למצוא את אותה נקודה רעבה בבטן. מעין כאב קטן...שכמו מתחיל בנקודה מסויימת ומתפשט לאורך כל הגוף...לצלעות, לגב...ללב. ובחלום שלי אני קמה....הולכת למיטבח, פותחת את המקרר...מכינה לי סנדוויץ חביב וחוזרת למחשב כאילו כלום לא קרה. איך צביקה פיק שר "לפעמים חלומות מתגשמים". בעזרת השם....ובעזרתי. אבל לא היום.

לקריאה נוספת והעמקה
11/07/2005 | 22:52 | מאת: דניאלה

הרבה זמן לא כתבת וכן גם לא כתבתי לך אבל לפי ההודעה שלך אני הייתי מוכרחה לכתוב לך תגובה על זה הגוף יודע מה הוא רוצה אם הבטן רוצה לאכול תני לה מה יקרה ביג דיל אז אכלת? זה יעשה אותך פשוט מאושרת יותר אם לא אכלתי לא זה יעשה אותך קצת יותר עצבנית אם בכלל אם אני זוכרת את טסת לחו"ל לא שאלתי אבל אך היה? אני חושבת חופשה עושה טוב... היא משחררת היא גורמת לתחושת אושר ,שלווה ,רגיעה ל]עמים זה טוב כל החופשה הזאת היא עושה טוב ויכולה לעשות ההפך:-) אחרי ש"קמתי לתחייה חדשה" אני קוראת לזה... אני נותנת לגוף שלי לאכול מה שהוא רוצה הוא רוצה כריך עם מליין גבינה צהובה אני אוכל אם הבטן שלי רוצה צי'פס אני אוכל אם הבטן שלי רוצה כאן ועכשיו ללכת לנאפיס ולאכול משהו הכי משמין משם אני אקח את האוטו אס לנפיס ואוכל והכל בלי להקיא וזה כדאי לילחם במחלה אני יודעת שאני אמשין אני לא בתת תזונה אני אשמין אבל אני אנצח את המחלה ואני מקווה שגם את ואת לא תתני למחלה להרוס אותך... כמו שהיא הרסה אותי ואת המשפחה שלי גרמה צער וכאב לכל המשפחה שלי ולכל הסובבים אותי שלך דניאלה אל תחמירי עם עצמך לא שווה החיים יותר שווים הנדלה אמרה משהו מעדיף לי לעלות כל קילו שירדתי ושהאושר יחזור אליי תפנמי זאת אולי תרצי את האושר גם כמו שאני רוצה... כמו שכולנו רוצות..

12/07/2005 | 18:00 | מאת:

זה עניין של החלטה ואת תגיעי לזה, הכי קשה לנו לטפל בתינוק שבפנים שהוא בעצם אנחנו בדכ לשם השגת המטרה אנחנו נתקלים בהרבה מאוד קשיים כדי להגיע לזכות האמיתית של השיא ושל החיבור האמיתי שאינו מעורער ע"י שום תנאי. זה חוק קוסמי. ואני מאמינה שזה יגיע, באמת באמת אבל מעבר לכל המילים אני יודעת שזה קשה אז אני שולחת לך הרבה חיזוקים ואהבה ושתרגישי שזה בסדר להכיל את מי שאת, כי אין לך אף אחת אחרת חוץ מאשר את עצמך. והיא באמת נפלאה ויותר... אוהבת המון תאכלי באהבה כי מיגע לך!!!!! :-) אני