משתגעת!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
יושבת בבית שהוא לא שלי. מאחורי ישן גבר שפעם הכרתי. עכשיו אני כבר לא בטוחה. ביקשתי שיחזיר אותי הביתה.....אני מתחילה להיות עצבנית. לא אכלתי כלום היום ואני רק רוצה לחזור לבית שלי...לאוכל שלי. לא מסוגלת לאכול כשאני אצלו. אבל הוא רוצה לנוח....עוד מעט הוא אומר. אבל אני רעבה.....אני צריכה להשקיט את הבלגן שבפנים. אני מתעצבנת עליו..."אתה כבר ער, אז בוא ניסע". "את לא יכולה להעסיק את עצמך?" הוא שואל... אני יכולה. ובלב אני מוסיפה- אבל לא כאן....כי התעסוקה היחידה שיכולה להרגיע אותי לא נמצאת כאן. ועכשיו גם הקרבה כבר לא מרגיעה....מרגישה כמו לביאה שמוכנה לציד. תקום כבר.....לפני שאני אשתגע! עוד רגע לוקחת את התיק והולכת לתפוס טרמפים עד הבית... לא מסוגלת להיות פה עוד רגע... אני מתחילה לרעוד.... תקום! תקום! תקום! לא אכפת לי אם תשנא אותי או תתעצבן....אני הולכת להעיר אותך ואנחנו נוסעים! לא אכפת לי מה תגיד....אתה לא מעניין אותי עכשיו. רק האוכל.
אם יש משו בפנים כל כך כל כך שאנחנו לא רוצים להרגיש, האוכל הוא כמו סם שפשוט מעיף אותנו מהחיים ואז נרגעים ואז חושבים ואז אומרים "וואי איזה דפוקה, איך נפלתי, אוף! זה אף פעם לא הולך!!!.. מתי אני יצא מזה??.. בא לי למות!!!... נמאס לי מהחיים והנה אני כבר מוצאת את עצמ בבלמוס הבא, כי אני לא מסוגלת כבר לסבול את עצמי .. אני זוכרת את זה, ככה גם אני הרגשתי והייאוש רק הולך וגדל והרגש רק הולך וכהה ואני שואלת מה אוכל אותך שם בפנים, מה באמת יכול לעזור לך יקירה ואהובה שאת. אבל אני צריכה אותך בשביל זה, כי את היא זו שתצטרך לגלות מה יכול לעזור לה לצאת מהאפלה הגדולה של חייה. אני אוהבת אותך מאוד אני מקווה שאת יודעת את זה ואני מאוד מקווה שבת קול קטנה תבוא ותחבק אותך ותאמר לך "אצבעונית יקירה שלי, מותר לך לחיות, מותר לך להיות, את נפלאה ואהובה כפי שאת!!!!"... זו האמת לאמיתה את רק צריכה לראות.. וזה יהיה שלך :-)
מאמי!!!!!!!!!!!!!! זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי היום!!!! הייתי מאוד קרובה עד עכשיו.. ברגעים אלו ממש ובשעתיים האחרונות התמודדתי ואני מתמודדת והגעתי למצב שכבר אמרתי "כוס אמק לא אכפת לי תעשי מה שאת רוצה" והגעתי לךמצב שכבר לא מפריע לי לאכול.. אבל אני מפחדת לאכול ואני כאילו מרשה לעצמי לפול אבל אני לא מסוגלת אני מפחדתתתתתתתת ואת יודעת שלפעמים הבעיה הגדולה שלי היא שאני לא רוצה לפול ולא רוצה לא לפול... וזה העניין.. את מבינה אותי..? ואז אני משתגעתתת אבל לא נפלתי.. ומה שרשמת עכשיו כל כך עזר!!! המשפט הראשון שכתבת שאת עושה את זה ואומרת "אוי בא לי למות איך נפלתי".. די זה מדויק!!!!!!!!!!!!!!!!! כשאני רואה שזה קורה גם לאחרים וזה ידוע וזה קיים! זה גורם לי פתאום מאוד לא לרצות לעשות את זה ולגדול מעל זה.. די ברגעים אלו ממש הדברים שלך הצילו אותי..!!! אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מולאן!
