הילה ....
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
חג שמח מקסימה ..... טוב אז המצב על הפנים .... בבית במיוחד ....מאז שיצאתי מרמב"ם אחרי שבלעתי את הכדורים אז המצב בבית היה יותר טוב .. ז"א אמא התאמצה נורא להיות "בסדר" ..... ועכשיו זה חזר בידיוק לאותו מקום ... והאמת כבר הרצתי בראש איך אני יוצאת מהמצב הזה .... איך אני מתה, אבל סופית .. אני פשוט מרגישה שאם אני נשארת בבית הזה עוד דקה אני פשוט משתגעת ... אמא שלי משגעת לי את השכל עם האוכל ... כשאני אוכלת רק אורז אז יש לה תלונות שלא אוכלים ככה שזה לא בסדר שאני "עוד מעט אעלם" ... וכשאבא הביא הבייתה דברים לכבוד החג ואכלתי קצת -עוגת גבינה אז היא ישר מתקיפה אותי ... גורמת לי להרגיש גועל נפש .. שמנה .. רק לרצות לדחוף את האצבע ולהקיא , שוב ושוב ... ומשם הריב איכשהו מדרדר ל"חתיכת זבל " ועוד כל מיני כאלה מצידה .... הכי קטע שהיא לא מבינה מה היא עושה ... היא באה אליי לחדר מקודם ואמרה שעד שא-נ-י לא אבקש סליחה אין לי מה לפנות אליה ... וגם שהיא לא מבינה מה היא עשתה שאני מדברת אליה ככה..... אני כבר בת 17 והיא עדיין לא מכירה אותי ?? היא יודעת הרי טוב מאוד שאני ל-א בנאדם שמתקיף .. אף פעם .. רק אם מישו מתקיף אותי .... היא פשוט מפילה הכל עליי .. היא אומרת שאני לא בסדר שאני צריכה רופא .. יש לי הרגשה שאני כבר ממש דפוקה .. לגמריי, שפשוט אני ישאר ככה כל החיים ... אני יודעת שאם המצב לא ישתפר.... יהיה גרוע ... ממש רע לי פה ואני פשוט כותבת את זה עם דמעות...
היי, זאת אני... מצטערת לשמוע שרע לך עכשיו. אין מה לעשות, מריבות עם אמא תמיד מחריבות את המצברוח. תשמעי, אני חושבת שגם אמא שלך בבעיה, והאמת? אני ממש לא מקנאה בה. אני מאד אשתדל לכתוב לך עוד הלילה, ואם את רוצה לספר עוד - אז בבקשה. אני אהיה שם מאוחר יותר. תחזיקי מעמד! וח י ב ו ק ... אלינור.
אולי אמא שלך פשוט לא מבינה את פועלת ממקום של סגירות והיא פועלת ממקום של מגננה שתיכן למעשה פועלות מאותו מקום על אף שהביטוי לזה לכאורה שונה אני מציעה לך להתעלות אפילו שקשה לך לומר: "אמא, אני צריכה לדבר איתך" ולהסביר לה שאת רוצה לאכול ושקשה לך להסביר לה שאת לא אוהבת את עצמך ואת לא יודעת איך לצאת מזה ושזה לא אומר שאת לא אוהבת אותה, זה פשוט אומר שהיא מלחיצה אותך ואין לך תשובה ושאת צריכה עזרה." מאוד פשוט, את לא התכוונת לפגוע בה, זה פשוט נובע מהפחדים שלך. את יודעת לפעמים דיבור כזה יכול להמיס הרבה מוקשים בדרך ואולי תעלו על פתרון תוך כדי דיבור. לא סתם ניתנה לנו היכולות לדבר, אם אנחנו משתמשים בזה בתבונה הרבה ניסים יכולים לקרות. אז יש לך משימה ואני בטוחה שברגע שהקרח ישבר את תרגישי הרבה יותר טוב את חייבת להסביר לה מה קורה לך כדי שהיא תבין. תנסי לצאת מהתמונה ולראות את אמא שלך, מה היא מרגישה, היא רואה שאת לא רוצה, היא לא יודעת באמת מה קורה לך, היא מרגישה שאת רוצה לעשות דווקא וזו לא הכוונה אבל היא לא באמת יודעת את זה כי אתן לא מדברות וכמו שקרה ללינוי, ברגע שהיא דיברה עם אמא שלה, היא הגיעה לטיפול ואני בטוחה שלשתיהן הרבה יותר טוב עכשיו. אז מתוקה שלי אל תפחדי שום דבר לא יכול להיות כזה נורא יותר ממה שעכשיו ולדבר באמת עושה טוב על הנשמה. אז תהיי את הבוגרת אם אמא שלך לא מסוגלת ושתיכן תצאנה נשכרות מכך. המון אהבה מקסימה הילה
