להילה ודניאלה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי...מקווה שאתן זוכרות את המקרה שלי...רציתי להגיד לכן המון תודה על מה שכתבתם לי ובכלל כל הפורום הזה..אני קוראת כאן את מה שהבנות כותבות וזה מתחיל לעבוד עלי.. הילה- הדפסתי את המכתב ששלחת לי והוא נמצא איתי כל יום כל הזמן..מדי פעם אני שוב קוראת ושוב קוראת..מנסה להבין מה קרה לי..למה אני במצב הזה בכלל..אין לי שום סיבה בעולם להגיע לזה..אני מנסה לחשוב אם חסר לי משהו וממש לא..טוב לי בחיים..אמרת שאולי יש לסביבה \משפחה שלי דרישות גבוהות ממני ו..גם...ממש לא. אין לי שום סיבה בעולם להגיע למצב של ה"א. לפני יומיים כמעט נשברתי..חזרתי הביתה לאחר יום מתיש של לימודים ועבודה ולא אכלתי רוב היום ארוחה חמה..(לא כי לא רציתי אלא כי לא היה לי זמן..)וכשחזרתי הייתי כל כך רעבה שאכלתי מהר מאוד ..כמעט נשברתי..הלכתי לשירותים במטרה אחת..ושוב הוצאתי את המכתב(שלך)וקראתי שוב..זה כל כך עזר לי..פשוט יצאתי אחרי דקה ואמרתי לעצמי..די, מספיק... אני כמעט בת 26 ויש לי חיים שממלאים אותי..טוב לי..באמת... נראה לי שכל ההקאות היו סתם..כי הייתי אוכלת מהר ..(בכמויות נורמליות)..ורצה להוריד את ה 2 קילו הנוספים..מקווה שזה היה סתם ג'וק שחלף ובזכותך ובזכות דניאל וכל הבנות שרושמות כאן חוויות כל כך קשות..אני אולי בדרך הנכונה. שוב תודה, המון אהבה א.
כל אדם, אחרי הכל נושא בתוכו כל כך הרבה רבדים ואת לעולם לא באמת יכולה להיות ערה לכולם. אני מאמינה שבכולנו לא משנה מה, קיים גם טוב וגם רע, הם יכולים להתעורר ולהתעצם תמיד בעקבות הסביבה שלנו ממנה אנחנו מושפעים הכי הרבה, אבל בפועל יש לנו הרבה מאוד חלקים שבאים לידי ביטוי ללא שום קשר לסביבה שלנו, משפחה, עיסוק וכדומה. לפעמים יצר ההרסנות גובר והוא נמצא בכל אחד וכשזה מגיע להפרעות אכילה הרבה דברים עמוקים יכולים להניע אותנו והם לא בהכרח קשורים במשהו חיצוני ובמקרה שלך לא צריכה להיות סיבה אבל הרבדים האלה ישנם כי אחרת לא היית יוצרת הפרעת אכילה. בניגוד לאנשים אחרים מפאת הסביבה הטובה שבה את נמצאת את יכולה בהחלט לקבל עזרה מקיפה ולעניות דעתי הרבה מאוד תמיכה מהאוהבים אותך שזה משהו יחודי ונפלא לך וזה לא תמיד קיים בסביבת המתמודדים עם ההפרעה. לכן אל תחפשי סיבה מפני שאנחנו מאוד עמוקים ואולי נכון להיום היא נסתרת ואולי היא בכלל לא קשורה בחיים האלה, אחרי הכל ההווייה שלנו לא מתחילה רק מעצם היותך חיה מתאריך לידתך ועד היום שכן כל ההוויה שלך קדומה ותרצי או לא גם היא משפיעה, עדיין זה לא באמת משנה, מבחינה התנהגותית , את תהיי חייבת לטפל בדרכים שלך ביתר תשומת לב, כי סיבה לא סיבה יש לך הפרעת אכילה וזה לא דבר תקין ואפילו מסוכן. כשאנחנו אוכלים מהר לרוב אנחנו לא באמת בשקט תנסי לחשוב מדוע את אינך בשקט אני מציעה לך לאכול רק מתי שאת רגועה .. רגעים של אי שקט חולפים אם מבינים אותם וזה משהו שצריך לחקור אותו לעומק כדי ללמוד את ההתנהגות שלך באופן מקיף כדי שתוכלי באמת כמה שיותר למתן את ההפרעה שלך. אי יכולת להתעמק בסיבה ולאתרה קשורה הרבה מאוד ברווחים שיש לך כתוצאה מההתנהגות המסויימת שיש לך ביחס לאוכל וזה משתנה מאחד לאחד, יכול להיות שזה כל כך משרת אותך שאת אפילו לא מוכנה לראות מעבר ואלה לא באמת נושאים שניתן לראות בוודאות, הם לרוב חבויים. אני כן מאמינה שככל שתשחררי את עצמך יותר ולא תלחיצי את עצמך ובכל זאת תקבלי את עצמך כפי שאת הרבה דברים יעלו על פני השטח וכל מה שהיה מודחק יהפוך להיות גלוי ואת תביני שההפרעה הזאת מסתירה משהו כמוס ביותר. את היא זו שתצטרך לגלות מהו ואם את אומרת שזה לא קשור בסביבה שלך או בעברך הייתי מציעה לך לכתוב על עצמך ולשאול אותך כל מיני שאלות ולנסות לענות עליהן מבלי להיות יותר מידי הגיונית פשוט לזרום עם מה שיעלה, אני יכולה לומר לך שכתיבה מהסוג הזה יכולה להועיל לך הרבה מאוד באיתור הבעיה והיא לא חייבת להיות קשורה בסביבה או בעבר שלך. אני מקווה שזה יעזור לך אני בטוחה שתצליחי המון אהבה יקירה שלך הילה
רציתי לומר לך שהסביבה ממש קשורה כל הסביבה שלי עם ה"א אנורקסיה\בולמיה חברות משפחה וכ"ו אז זה ממש קשור אני חושבת ספרי מה איתך יקירה?? שלך דניאלה
היי, רציתי להודות לכן על התשובה ששלחתן לי..אבל לא כל כך הבנתי...הילה, את אומרת שיכול להיות שאין לה"א קשר לסביבה שלי ..(ואני די מאמינה בזה) ולעומת זאת דניאלה, את אומרת לי שזה ממש קשור.. ניסיתי לחשוב המון על מה שכתבתן..ועדיין אין לי את הסיבה..הילה, אמרת לי לספר על עצמי..אני לא יודעת כל כך ממה להתחיל..אני מנסה לחשוב על דברים שליליים בחיים שלי ו..אין לי..לא עברתי טראומות כולשהן..אני מלאת שמחת חיים וכל מי שמכיר אותי יודע שהכי חשוב זה לחייך,הרבה,כמה שיותר..אני בת 26 מסיימת תואר,עובדת בתחום שאני לומדת ומאוד מאוד מסופקת מהעבודה..הכל טוב מאוד אפילו.. (פרט לזה שנפרדי מחבר לי..אבל ההקאות התחילו עוד לפני שהכרתי אותו..ואני שלמה עם הפרידה..)... כל כך חשוב לי לדעת מה הסיבה שבגללה בכלל התחלתי להקיא...כי סיבה הגיונית אין לי.. ודרך אגב- כבר אמרתי לכן שזה ממש עוזר לי..לכתוב פה..ולקרוא את מה שעוברות בנות אחרות..את התשובות שלכן...אני מרגישה שאני בדרך הנכונה..מיום העצמאות שלא נכנסתי לשירותים במטרה להקיא..אני אוכלת בריא..לאט..ועושה גם ספורט..וכל פעם שהרצון להקיא אחרי ארוחה חוזראני מנסה לגרש אותו..להיות הגיונית ו..מצליחה... שוב תודה מכל הלב א.
