בצבא

אני מכינה עבודה על ההתמודדות המטורפת עם הפרעות אכילה כשאת חיילת.... אם מישהי כאן חיילת, אשמח אם תכתוב לי

שזה היה גהינום אפילו שזה כבר לא רלוונטי כי אני כבר תודה לאל לא חיילת אני רק רציתי למות ורציתי שלא יראו שום דבר וזה היה קצת קשה בסוף זה נגמר בשחרור, כי כבר הייתי על סף היעלמות המפקדים שלי לא ידעו רק לקראת הסוף כשהיה שינוי קיצוני במשקל שלי אני יכולה לומר לך שזה היה מיותר בהתחשב במצב אני יכולה לומר שזה משתנה מאדם לאדם ותלוי באיזה מצב את נמצאת אני חושבת שבמצבים מסויימים עדיף טיפול מאשר לקחת חלק במסגרת הזאת אני הופניתי לאישפוז מיד אחרי ובסהכ אני זוכרת את התקופה הזאת כגיהינום מוחלט אני חושבת שכשהמטלות שלך בצבא הן לא מי יודע מה ברמה של פקידות וזוטרות קל יותר ליפול .. נראה לי גם הגיוני, נראה שלי שתפקידים אחרים בהחלט יכולים לגרום למוטיבציה וזה מאוד תלוי גם עם האנשים שאת נמצאת איתם במסגרת השירות הצבאי ואני יכולה לומר לך שזה בהחלט יכול להשפיע על ההחמרה של ההפרעה אם רע לך בצבא סביר להניח שהמחלה תחמיר והאמת שזה לפחות מה שקרה לי אבל זה היה שילוב של הרבה מאוד דברים שלא היו לגמרי רק קשורים בצבא או באנשים שהיו איתי למרות שהם בהחלט תרמו בהרעה של המצב. תכלס כל הזמן הייתי בבתי חולים כי כל הזמן התעלפתי ודיממתי, היו לי בעיות במעיים וכל הזמן נדרשתי לטיפול רפואי אני כבר לא בטוחה שלא הייתי יותר בבית חולים במסגרת הצבא מאשר במסגרת עצמה. כשהייתי חיילת הייתי חולה,חולה מאוד, זה מה שאני זוכרת. קראו לזה אנורקסיה נרבוזה עם הקאות לא רצוניות שגם לזה היה שם מוזר, משהו כמו מזרם חוזר, ריפלוקס. מה שמנע בעדי לאכול בכלל ליד אנשים, זה יצר בעיה והחריף את העניין הייתי אוכלת רק בבית אם בכלל שכבר העזתי והסכמתי לאכול מפני שאף פעם לא ידעתי אם אני יצליח לא להקיא את זה, זה תמיד היה בלתי נשלט בגלל שהסוגר של הוושט נקרע לי בגלל הקאות מרובות ולא ידעתי אף פעם איך זה יגמר, אז פחדתי שזה יקרה ליד אנשים ופחדתי מה יגידו עלי. היום לשמחתי אני כבר שולטת בזה ויש גם תרופות שעוזרות אז הכל מסתדר, אני גם לא מקיאה הרבה זמן ואני גם לא אנורקסית וגם לא בולמית לשמחתי הרבה. אבל בתור חיילת זה היה סיוט וזה גם מאוד הלחיץ, אני מאוד התבישתי בכל מה שקרה לי ואני זוכרת בעיקר שלא רציתי שידעו כלום. רציתי שזה יגמר וזהו. אם יש לך שאלות ספציפיות אני ישמח לענות לך או שתחכי שמישהי מהשכבה הזאת תגיב לך המון אהבה בהצלחה הילה