להילה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
תודה על כל העזרה את מ'זה עוזרת לי דיברתי עם אמא שלי על הדיקור וכל זה והיא חושבת שאני לא צריכה את זה כי אין לי כלום אני ממש לא מבינה אותה אני מסבירה לה הכל והיא עוד אמורה להבין כי היא היתה במצב יותר גרוע ממני אנורקסית ובולמית והיא עוד היתה מאושפזת. אני לא יכולה לצאת מ'זה בכוחות עצמי? כי לא נראה לי שיהיה מישהו שיעזור לי וגם דיאטנית מקופת חולים לא רוצים לתת לי בגלל שאני רזה ועדיין לא עברתי את כל הבדיקות של הקיבה לראות אם יש לי משהו. יש לי הפניה לתל השומר אבל אני מפחדת ללכת שלא יאשפזו אותי בהפרעות אכילה יש מצב שיאשפזו אותי אפילו שאני במשקל תקין? בת דודה שלי היתה שמה והיא אמרה שממש זוועה שמה וכל הזמן ניסתה לברוח ואפילו פעם אחת ברחה להם...
רק רציתי לספר לך קצת על האישפוז בתל השומר מנקודת המבט שלי. הם לא מקבלים רק בנות בתת משקל או במצב קריטי, הם בעיקר מקבלים בנות שרוצות לקבל עזרה וצריכות אותה. יכול להיות שבת דודה שלך עוד לא הייתה ממש מוכנה לטיפול ולכן היא סבלה שם וניסתה לברוח. אין ספק שאת לא מגיע לשם כדי לנפוש ומדובר בהתמודדות יומיומית ואינטנסיבית. כל אחד חווה את האשפוז אחרת, תלוי במוכנות הנפשית איתה הוא מגיע. אני רק יכולה להוסיף שאני קיבלתי הרבה מהמקום. נכון, הוא לא פתר לי את הפרעת האכילה אבל רק שם הבנתי שאני חייבת לקחת אחריות על החיים שלי. המחלקה נותנת לך כלים להתמודד, את יכולה לבחור אם לקחת אותם ואם ליישם אותם.
את לא צריכה להיות רזה כשיש הפרעות אכילה.. אז זה יכול להיות גם כשהמשקל תקין.. אני קצת מתפלאת על אמא שלך שהיא לא רואה... אני חושבת שבכל מחיר תתעקשי ללכת לקבל טיפול.. אני בטוחה שכשאת רוצה משהו את תשיגי אותו אנחנו מומחיות בלהשיג את מה שאנחנו רוצות .. לא? אני חושבת שזה חשוב ושזה בהחלט יכול לעזור לך אני חושבת שאת מאוד מושפעת מאמא שלך ואני לא בטוחה שזה הכי טוב.. את צריכה לדבר איתה כמה שיותר על הנושא זה רק יעזור לך ובקשר לתל השומר תלכי .. כי זאת עזרה וחבל לוותר עליה .. ואת לא חייבת להסכים בכל מחיר לכל מה שיציעו אבל זה בהחלט עזרה ששווה לנסות ואני בכלל לא חסידה של אשפוז.. אבל אולי זאת תהיה הדרך שלך לקבל באמת עזרה ולהתיחס לנפש שלך ברצינות ... מזמינה אותך להמשיך לכתוב ולספר לי בחום רב.. המון אהבה ואל תתיאשי.. שלך הילה
ניסיתי להתעקש על זה עם אמא שלי אבל לא נראה לי שאני יצליח אני חושבת הכי טוב שאני ינסה לאט לאט לחזור לעצמי אני יאכל כל יום וכמו שצריך 3 ארוחות ביום ואפילו שאני יהיה רעבה...אני לא ידחוס כי לא נראה לי שאני באמת רעבה אלא בגלל העצבים שלי אני אוכלת ואוכלת וסתם נכנסת לדיכאון ועכשיו סתם אכלתי כמו איזה פרה :( חפיףף מחר יום חדש בעצם כבר היום ובעזרת השם יהיה טוב... ועובדה עכשיו המצב רוח שלי השתפר פחות או יותר בגלל שהתחלתי לצאת עם חברים במקום אז שהייתי מסתגרת לבד עם עצמי בודדה ועכשיו אני פחות בבית אז בעזרת השם יהיה טוב... ואני יודעת שההפרעה הזאתי קשורה למצב נפשי ועשיתי לעצמי חשבון נפש וגיליתי מהי הבעיה ואני ינסה לפתור אותה אני מקווה בכלל שאפשר... אההה ובשביל להרזות בחזרה כמו שהייתי אחרי שירדתי את כל ה-6 7 קילו יהיה לי קשה? או שהגוףף שלי כבר התרגל לאכול הרבה ועכשיו אם לדוגמא אני יאכל בין 800 ל-1000 קלוריות ביום אני ירזה כמו שצריך? ואז אני גם יאכל לשמור לתקופה ארוכה? זה מה שהכי חשוב לי כי חזרתי להיות כמו שהייתי פעם אפילו שאני עדיין רזה אבל זה כואב לי הרגשתי יותר טוב עם עצמי שהייתי פחות כמה קילו ואפילו אמרתי לעצמי דייי אני נשארת ככה זה הכי יפה וככה אני מרגישה הכי נוח אז לא נראה לי שזה דימוי עצמי אלא שהענשתי את עצמי בגלל אותו מקרה... סורייי על המגילה... אוהבת בננית..:)
