מופנה להילה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הי, הילה ראשית אפתח ב "כל הכבוד" על פרום כזה,ולך על הנכונות לעזור וליעץ מנסיונך ועל כן אני פונה אליך: אני בת 25 כיום, בגיל בערך 19,18 היה לי חשש לאנרקסיה ולכן לקחו אותי לפסיכטר שכנראה זה גם השפיע על מצב רוחי, ונתן לי כדור (לא זכור לי, וגם שלקחתי זאת נורא קשה ) ואז הייתי קצת מאוזנת עליתי קצת אבל כיום וקצת אחרכך התחלתי אכילה והקאה. שאני מרגישה שכיום המצב על הפנים ז"א אני כל הזמן בדיכי אני אוכלת המון בעצם מתי לא, ולפעמים גם מקיאה אני לא מצליחה להגיע לאיזון שזה גם משפיע על הנפשי שלי האם את יכולה ליעץ לי מנסיונך או לחוות את דעתך, היא חשובה לי. תודה
אחת הבעיות היותר גדולות בטיפול באנורקסיה היא התופעה שחושבים שאם עולים במשקל ואת כבר לא בתת משקל שם נפסקת הבעיה.. טעות חמורה !!!!!! הטיפול מאבד את הכיוון .. את יוצאת לחופשי .. אין אנורקסיה אבל יש הפרעת אכילה שנובעת מעצם כך שלא ניתן לפתור אותה בכדור אחד וגם לא בשניים וגם לצורך העניין זה לא מטה קסמים שניתן להישען עליו.. שלא נדבר על זה שאת יכולה לצאת עם בולימיה .. או עם הפרעה חמורה אחרת .. זה בדכ מה שקורה אני לא יודעת אם את בטיפול .. אבל סביר להניח שהטיפול שקיבלת לא נכון בוודאי שאם הוא הופסק בגלל שעלית במשקל ויצאתם מתוך נקודת הנחה שנגמרה הבעיה .. זה היה נחמד אם זה היה כך אבל זה לא !!! הבעיה הזאת לא קשורה במשקל.. אני לא יודעת אם יוצא לך לקרוא דברים שאני כותבת אבל אני מרבה לספר ולכתוב שהיא למעשה בעיה רצינית של אי יכולת להכיל רגשות ... תחשות .. רצונות.. איי יכולת לקבל את עצמך כפי שאת ..הרבה תנאים להווייה .. הרבה שליטה .. ואי יכולת לקחת חלק פעיל בחיים האלה בגלל ההתנגדויות ובגלל אלף ואחת סיבות שבכלל לא קשורות באוכל .. או במשקל הזנה כמעט תמיד מייצגת אהבה וכמעט תמיד כשאנחנו פגועים רגשית אנחנו פונים לדחיסה אלימה של אוכל .. מתוקים בעיקר ... או לדחייה אלימה של הזנה ... במילים אחרות מה שקורה לך היום נובע מכך שאת פשוט לא שלמה עם עצמך.. האוכל הוא מעין נחמה ויבוא רגע שאף הוא לא יהיה לך לנחמה אלא לטרור חסר תקווה .. ההמלצות שלי?... למצוא טיפול טוב.. לפנות לפסיכולוג טוב... אם צריך לשלב טיפול תרופתי.. לגשת לדיאטנית .. כל דיאטנית שתבחרי דרך קופת חולים .. בכוח להיאבק על תפריט מאוזן ולהתמיד בטיפול מתוך הבנה עמוקה שאת נכנסת לתהליך ארוך של למידה עצמית .. כך תוכלי לשמור על עצמך הן מבחינה פיזית והן מבחינה שתוכלי בקלות רבה יותר להימנע מהקאות וזה לא משהו שאפשר לתחום בזמן.. המסגרת הטיפולית מאפשרת לעצמך להיות במצב של שמירה על עצמך ותוך כדי התפתחות טיפולית לקבל על עצמך החלטות שקשורות בחיים ולא במוות ... מנסיון זה אורך שנים וזו לא סיבה לומר נואש ולהרים ידיים .. כי התהליך הזה מתמשך וכל הזמן יש שינויים וכל הזמן תלמדי אודות עצמך עוד ועוד... ברור לך שזה לא סתם קורה .. ברור לך שיש דברים שיהיה עלייך לסגור לפני שתעברי לשלבים אחרים של עשייה ובניה .. במעלה ראשונה יהיה עלייך ללמוד לאהוב את עצמך.. ורק דרך למידה ממושכת .. נכונות .. כוונה .. רצון .. ומעל הכל מחילה לעצמך .. .... אני יודעת שבכל קופת חולים יש מסגרת טיפולית טובה להפרעות אכילה .. שווה לך להתייעץ ולנסות דרך רופאת משפחה .. או באופן פרטני ... .. אני מזמינה אותך לכתוב בכל עת ... המון אהבה ובהצלחה... ערב נעים... :-) הילה
להילה ,תודה רבה קראתי בצמא את תוכן דברייך וחייבת לציין שיש לך המון חכמת חיים וזה נורא יפה רציתי לומר שבמסגרת קופ"ח שלי (מכבי) ניסית למרכזלהפרעות אכילה שנקרא משהו כמו למתבגרות ,בריאות האישה והגעתי עם הפניה ואמרו שאני כבר לא מתבגרת שהמסגרת שלהם היא עד גיל 18. אני מפחדת ובמידה ואאזור אמץ והחלטיות ללכת לדיאטנית לא אחזיק מעמד כי זה לא קבוצה ואני יודעת עד כמה כל מה שרשמת נכון (גם הפסיכולוג)אבל אני מרגישה שאין לי כוח להקים את עצמי ,לצערי נשברתי מבפנים יותר מדי, סליחה שאני משתפכת אבל משום מה אני מרגישה שאת יכולה להבין את המצב שלי, כאילו שאני צריכה לפחות אדם אחד להאמין בו מבלי שיקרה משהו בשביל לקום . טוב נסחפתי קצת הרבה זאת לא היתה הכוונה הילה תודה רבה לך שאת שם בשביל כל אלו שכ"כ צריכות אותך ,
