רוצה לחזק...

לצערי אני לא יכולה להיכנס לאתר במשך היום, רק בערבים ולכן רק עכשיו התעדכנתי במה שהיה. אני לא יודעת מה להגיד. אני מחפשת משהו חכם או מעודד לומר אבל לא מוצאת. אני יכולה לדבר על החיים והיופי שבהם אבל כשאתה "למטה", כל זה לא מדבר אלייך. אני רק יודעת שאני תמיד שמרתי על ניצוץ של תיקווה. גם ככשכבתי בחדר ובכיתי במשך שעות, זכרתי שיכול להיות אחרת. אני לא יודעת איך מחדירים תיקווה באחר, איך גורמים למישהו להאמין שמשהו יכול להשתנות. אבל הייתי רוצה להגיד לאור, או לכל אחת שמרגישה שאין יותר בשביל מה להלחם שתדבר, שתצעק, שתפנה למישהו. ואולי מה שאור עשתה היה בדיוק זה...לא חושבת שאפשר להלחם במחלה הזאת לבד. אפשר למות לבד, זה כן. אבל אולי אם אין לנו כוח להתמודד, רק נוודא שמישהו מודע לכך, שמישהו ישמור עלינו ברגעים שאנחנו לא יכולות... אור....תחזיקי מעמד. אני באמת באמת מאמינה שאנחנו לא סתם פה. אולי לא תצאי מזה כל כך בקלות, אולי אני לא אצא מזה כל כך בקלות אבל אסור לנו לוותר....כי אז לעולם לא נדע כמה טוב יכול להיות לנו. אוהבת...

תודה על החיזוק ועל נימת ההארה .... :-) המשך יום נעים.... באהבה הילה