בהמשך לכל ההודעות המזעזעות שהשארתי...

כשהייתי תלמידת תיכון למדתי ארבע שנים אופנה בויצו צרפת.. למדתי גם באיטליה.. הורי עסקו באופנה עלית מן השורה העליונה אני נותרתי לבד כי ההורים שלי התעמקו במה שמוחצן ובמה שיפה ובמה שהרבה מהחברה הישראלית בוחרת להתמקד היום.. לי זה פשוט לא התאים .. אני גדלתי על היופי שבמראה החיצוני על העיוותים ועל מה שבלתי אפשרי להשיג במיוחד אם זה לא הטבע שלך.. ובמיוחד אם את אישה ... בבית הספר למדתי שטוויגי היא זו שהכניסה לעולם האופנה את הרזון למדתי שרוב מעצבי האופנה הם הומו סקסואלים שבמילים אחרות הם לא אוהבים נשים זאת הסיבה שהם בחרו בדרך שלהם ואיני שופטת זאת אני רק אומרת שהם התייחסו למודל הנשי כאל משהו שהוא בלתי אפשרי .. כולם חוטרים להגשמת המודל הזה .. אישה לא יכולה להיות לפי המודל הזה כי אין זה הטבע שלה וזאת עובדה !!!! גברים ששונאים נשים וכולם אחריהם.. והנשים סותמות את הפה ומרעיבות את עצמן כדי שיאהבו אותן.. כי מעמדן תמיד היה חלש ואני אף פעם לא הבנתי את זה כי אם כבר מדברים יש לנשים הרבה מאוד כוח שאני אפילו לא בטוחה שהן מודעות לו חייתי את זה באופן מוגזם ישראל מגזימה את הכל.. הולכים עם פלפונים יותר מבכל מקום אחר.. רק מפני שהפחד פה עצום ומוגזם יותר מבכל מקום אחר ואולי בשביל הפוזה ??? רק פה בנות הולכות עם הבטן בחוץ שלא נדבר על המכנס ועל התחתונים שעוד מעט יפלו אף הם.. וזה אפילו לא נוח להן וזה לא נעים להן .. זה רק מפני שהן מכריחות את עצמן להיות מקובלות על פי חיצוניותן.. וזה כבר מגעיל! יש פה הרבה סקס..(אין לי שום דבר נגד סקס) אבל הכל מסתכם בזה כל החינוך פה מעוות .. ואחכ בוכים על שיעור ההתאבדויות שהולך וגדל ועל אישפוזים של נוער פגועי נפש.. ולכם יש כוח אבל כולם מעדיפים לעצום עיניים אני עוד לא הצלחתי להבין מדוע כולם רודפי שלום פה ובנשימה אחת השנאה פה מתעצמת ומתאדרת לשיאים חדשים והיריקה והסכין שננעצת בגב לא מאחרת להגיע אם למישהו פה לא נראה משהו... .. איפה כל זה מתקשר להפרעות אכילה..?? הפרעות אכילה קשורות בזה .. הפרעות אכילה קשורות בשנאה הזאת לנשים הפרעות אכילה קשורות במודל שנשים לא יכולות להגשים אלא אם כן הן מתכוונות להרוג את עצמן עבור התהילה המושלית הזאת שכביכול יש בהשגיות שמאחורי הרזון אנשים פה לא יכולים לחיות באמת בפשטות זאת הסיבה שהכל יוצא מכלל פרופורציה .. החלום שלי בתור ילדה היה להיות מעצבת אופנה...כשהייתי באיטליה לגיבוש סיום הפרוייקט שלי בנושא ...ורסצ'ה אחד ממעצבי האופנה הגדולים בהסטוריה בזמנו הציע לי עבודה (לא משנה שהוא כבר לא חי) הוא התפעל מהרצינות שלי .. שהיא לכשעצמה מעוררת התפעלות אצל כולם ואני לא ראיתי ממטר...אני לא מבינה מה אני אהבתי בתחום הזה .. אני הייתי צעירה מידי וחולה ורזה באופן חולני .. אני חושבת שאהבתי את האשליה של המוצלחות .. רציתי שיתגאו בי בדיוק כפי שבנות אחרות מרעיבות את עצמן לשם השגת המטרה החולנית הזאת ...זה התבטא במשקל.. בציונים ובמראה.. הכל ריק מתוכן במקרה שלי החברה שהשפיעה עלי הייתה הורי כמוני יש עוד מליונים.. בסופו של דבר בין אם הם הורים או לא הם עדיין חלק מהחברה שמרכיבה את האישיות של כל אחד מאיתנו. באיזשהו שלב כשהבנתי שאני חייבת לבחור מה אני רוצה לעשות הלאה עם חיי שנאתי את עולם האופנה יותר ויותר מעצבת אופנה בטוח שלא אהיה כל עוד אני חיה.. כי זה הדבר הכי פטתי שפגשתי מימי.. מוחצנות וכל מה שמסתכם בזה .. אז זה מתחיל מזה שגברים שונאים נשים ..לא כולם אבל רובם.. ואז נשים מתחילות לשנוא נשים והנשים בתמורה שונאות את הגברים ואז אנחנו מקבלים שנאה ומולידים שנאה ובמילים אחרות הפרעת אכילה היא משוואה מנופחת לשנאה הזאת והיא מסתכמת במוות למי שלא מצליחה למצוא את דרכה החוצה.... מדוע אין שוויון מדוע יש כל כך הרבה שנאה וכל כך הרבה דיבורי סרק.. מדוע.....

טוויגי הייתה דוגמנית בשנות השישים או השבעים אם אני לא טועה... הכי רזה שהייתה בזמנו...בניגוד לשאר הדוגמניות שהיו מלאות למדי אז ככה זה התחיל .. ותראו מה יש לנו היום פשוט מהמם ........