נתקפת שוב בפאניקה!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שוב פעם מחשבות, אותן מחשבות שלא נותנות מנוח ועובדות על המצפון שעות נוספות. יותר מידי שעות! אני משתגעת!! אין לי כח אליהם! כמה שאני מנסה לעשות דברים ולהתעסק כדי לא לחשוב יותר מדי אני לא מצליחה! זה יגמר מתישהו?!!?
זה לא הולך ביחד אני חושבת שכבר אמרתי לך את זה ... זה או לחיות עם זה או למות עם זה ...בהנחה שבכלל המוות קיים.. אני כבר לא סגורה על זה ... אני לא חושבת שאפשר גם לנהל אורח חיים בסגנון אנורקטי וגם לצפות שהמחשבות לא תהיינה טורדניות לגבי משקל ודימוי עצמי נמוך.. וגם לצפות באיזשהו אופן לחיות את החיים האלה נורמאלי כאילו לא קורה כלום... אני זוכרת שכשאני הייתי במצב הזה חשבתי שהכל יכול לחיות ביחד כאילו כלום .. וזה מן הסתם לא עבד... ואני חושבת שזה קורה לך וזה קורה להרבה מאוד.. צריך לוותר על זה מתישהו כדי שיהיה חופש מהמחשבות האלה ובלי שום קשר לשום דבר מחשבות זה משהו שצריך ללמוד.. כי הן תמיד יהיו שם ותמיד יש להן כוח יותר מידי חזק גם לתסכל.. גם להנעים את הרוח כאחד... אז צריך ללמוד אותן כדי שהן לא ישלטו בנו אלא הפוך בדיוק... ואני חושבת שכל מצב לאוו דווקא אנורקסיה או בולימיה ... צריך ללמוד איך לתעל את המחשבות לכיוון חיובי כי אחרת החיים שלנו נראים בהתאם... מעל הכל נראה לי שזה גם סוג של למידה כי לפעמים כמו שאני הרבה אומרת אם לא עוברים דברים מסויימים קשה מאוד לשנות אותם .. חייבים להיות באין כדי ליצור את היש חייבים להיות בחושך כדי ליצור את האור.... וכן הלאה .. ככה זה עובד.. למרות שאני לא חושבת שמלכתחילה צריך להיות באנורקסיה בשביל זה ומאידך אולי בעצם כן... כי דיברנו הרבה ואת אמרת לי שרק במצב השיא הזה את תעשי את השינוי .. אולי כן .. אולי לא.. אני לא כל כך בטוחה אולי כשתהיי בשיא את תלכי עם זה עד הסוף וזה יהיה מאוד עצוב בייחוד שלפחות מהבחינה שלי אני לא מאמינה בסוף... ולא נכנס למה זה אומר.. וזה יפסק.. רק עם ההחלטה שלך.. ואני יודעת שאולי לא ציפית לתשובה כזאת .. אולי בעצם כן כי את כבר מכירה אותי.. אבל אני חושבת שאת צריכה לחשוב על זה ברצינות ובקשר למחלות שהיו לאחרונה אני יודעת שכשאני הייתי חולה אני מאוד שמחתי כי איכשהו באופן אוטומטי ירדתי במשקל .. בין עם זה היה קשור לאוכל ובין אם שלא.. ואני חושבת שזה קרה בגלל שלא הייתי מרוכזת בלרדת במשקל.. הייתי מרוכזת בכמה אני חולה וכמה רע לי.. אולי בגלל זה אני לא באמת יודעת... ואת שמחה בדיוק בגלל אותה סיבה "אני יורדת במשקל" ואני חושבת שזה מה שקרה לך.. כי ירדת עוד במשקל... והלכת לדיאטנית וגם היא ראתה שירדת במשקל.. וגם הדודה וכאילו יש סיבה לחגיגה ואני בעצם שומעת שאת כל כך אומללה .. אז מתוקה... בשביל מה???... רק תחשבי על זה את לא חייבת לענות לי אם את לא רוצה ואני חושבת שיש עוד נקודה שאת צריכה או רצוי שתשימי עליה את הדעת והיא לבדוק יחד עם מישהו שמבין מה הסיבה לכל זה כי ברור לך שזה לא קורה ביום בהיר שרוצים לרדת במשקל.. ולהיעלם.. זה לא קורה סתם ואני חושבת שבלי בכלל לחשוב בינתיים על פיתרון אני חושבת שחשוב מאוד להבין למה זה קורה לך ושאגב אני לא בטוחה שאני לגמרי יודעת ואני לא סגורה אם את בכלל יודעת.. והעזרה שדיברת עליה לא נראה לי שהיא עושה את העבודה מבלי לשפוט אני רק חושבת שאולי צריך להתמקד בהבנה של מה שקורה לך סביב הנושא ולגבש איזושהי דרך יציאה מהתחלואים של זה .. ורק הליכה לדיאטנית .. אני לא יודעת איך הדיאטנית הזאת מסכימה לכל הירידה הזאת במשקל... מה ?? היא לא רואה?? ואת לא חייבת להגיב בפורום ... את יודעת כבר מה האימייל שלי... המון אהבה וחיבוק.. הילה
הגבתי לך באי מייל תודה רבה אוהבת אותך כל כך!!!
