כמה מפחיד כמה מאיים כמה חיכיתי והנה מגיע היום...

אז זהו מחר בבוקר אקום אסע לאיכילוב אתלבש חם חם ואלך סוף סוף לקבל את הטיפול למחלה הככ איומה והמאיימת הזו ככ מפחדת,מתרגשת או לא יודעת אפילו איך להגדיר את תחושותי המוזרות,ככ מקווה שיהיה בסדר שיעזרו לי לצאת מהמחלה הזו,שאני יתקל בכמה שפחות קשיים בטיפול הזה כי אני יודעת בהחלט שזה לא קל, אצבעות אפשר להחזיק? מחר זה מגיע מקווה לטוב, מאיה.

בכל מקרה אני מחזיקה לך אצבעות ... ספרי לי מה קורה ורציתי לומר לך בנוסף שזה הכי טבעי ונורמאלי להרגיש מה שאת מרגישה כי הדבר הכי מאיים שקורה כשנמצאים במחלה הזאת הוא הידיעה שאני הולכ/ת לוותר עליה.. כאילו מה יהיה במקומה ..מי אני יהיה .. הרי דרכה גיבשתי את הזהות שלי ולכן זה מאוד מפחיד להיעזר... לכן אני מציעה לך פשוט להתנסות לבדוק עם עצמך מה באמת קורה לך במצבים האלה ולאט לאט.. לטפל בשד הנורא הזה להחליף אותו במשהו אחר במשהו שלא יזיק לך ויהרוס את חייך .. ותגלי שיש תחליפים כאלה... מאחלת לך המון בהצלחה... המון אהבה הילה