נפש חזקה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
ככה אני מגדירה את עצמי, כמישהי שתשע שנים סובבת סביב הנושא הזה של תזונה והדיבוק הזה של הבולמיה שתמיד נמצא שם כמו "חברה" שגוררת אותך להחליט שגוי בדקות שאת חלשה מכדי להשתלט על זה . אני שם לעצמי ואני מנהלת אורך חיים בריא . אוכלת נכון מתאמנת ודואגת שהנפש שלי תשאר בריאה .וזה עדיין בא , פעם בחודש פעם בחצי שנה , בהפרשים די גדולים אבל ההתקף בא גם אחרי שנתיים שהייתי במסגרת צבאית ובכלל שחכתי איך זה להתעסק במחלה הזאת זה חזר . אני יודעת שזה תהליך שצריך להתמודד איתו יום ביומו, אבל יש לי שתי שאלות שהייתי שמחה אם הייתם נותנים לי תשובה . הראשונה אם הנזק שזה גורם לגוף הוא בלתי הפיך? והשניה אם יש דרך להפטר מזה ללא טיפול של איש מוסמך ? כי אני רואה בזה מין מסע עצמי ולא חושבת שיש דרך שאחרים יוכלו לשנות את דעתי אולי רק להעניק אוזן קשבת ומוטיבציה אבל ההסתכלות עלי כמישהי "חולה" אני די בטוחה שזה מה שייבש אותי ולא ידרבן להפטר מההתקף הזה בין אם הוא בא רק כל חצי שנה או בין אם הוא בא פעמיים בשבוע אני רוצה להפטר ממנו לתמיד
אני מבינה שאת סוחכת תיק של שנים עלייך. בעיקרון במרבית המקרים אפשר לצאת מזה באמצעות איש מקצוע המומחה בתחום שיפתור איתך את הבעיות וילמד אותך להתמודד עם הפחדים שקיימים ולא להדחיק אותם אלא להתמודד עימם. לנזקים שנגרמו לגוף תלוי עד כמה היית בתןך המחלה ואני מבינה שהיית חזק בפנים. הגוף שלנו זה מערכת חכמה ומשומנת הוא זוכר כל דבר וכל נזק שנעשה לו לתווך הארוך והנזקים הם לא תמיד מיידיים אלא לפעמים רואים אותם גם אחרי כמה שנים. לכי לטיפול, מספיק לברוח, קבלי טיפול טוב אחת ולתמיד והפטרי מהמחלה הארורה הזו, את באמת זכאית לחיים טובים יותר וחיים טובים יותר הם ללא הפרעת אכילה. חיים בצל המחלה אינם חיים. אל תוותרי לעצמך אפשר לצאת מזה לגמרי וזה שווה את זה בהחלט כי את מקבלת את החיים שלך במתנה ונכון זה מסע ארוך עם הכלים שתקבלי מאיש המקצוע אך מסע ששווה כל רגע כי תקבלי את חייך במתנה.