מה אני בעצם ?
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום בכיתה ט' התחלתי להקיא,עוד לפני משום מה עשיתי עם עצמי צומות וירדתי 9 קילו שהנתקמו בי בהמון דרכים כמובן . בכל אופן כיום אני בת 20 שוקלת 60 על 1.61 ס"מ (אחרי ירידה במשקל בתקופה האחרונה). בשנה-שנתיים הראשונות שהתחלתי להקיא זה היה סבל בגלל זה זה היה פעם ב.. עכשיו זה כבר הפך ליום יומי (במידה ואני אוכלת)ואת האמת שלא רק שאני לא סובלת מזה זה כבר עושה לי טוב .אין לי בולמוסי אכילה, אני לא זוללת ולא אוכלת במהלך היום כי התרגלתי לשתות נס קפה מספר פעמים וזה משביע אותי אבל בגדול אני יקיא גם דבר קטן ולא אחכה שיהיה לי איזה "בולמוס" כי זה לא קיים אצלי . חבר שלי מגדיר אותי בולימית אני באמת לא חושבת שזאת בולימיה בגלל שאין לי בולמוסים, מה את חושבת ? . תודה רבה מראש .
שכחתי לציין דוגמה קטנה למשל שלפני שבועיים הייתי באילת 8 ימים ובגלל שהיו ארוחות בוקר וערב,דבר שאני לא רגילה ביום יום אז מצאתי את עצמי מקיאה במשך 8 ימים לפחות 3 פעמים ביום .
בולמיה יקירתי אינה רק בולמוסי אכילה והקאות אלא גם האקט של ההקאה עצמה. אין ספק שאת בהפרעת אכילה רצינית וחבל שתבלי את כל חייך בהקאות. זה לא כיף גדול וזה אפילו מסוכן.לכי לטיפול. שאלי עצמך למה את עסוקה סביב זה וממה את רוצה להתנקות? ישנה פה בעיה שמצריכה טיפול נפשי כדי לבדוק במה דברים אמורים. בן אדם נורמלי לא אוכל ורץ להקיא. עשי זאת כמה שיותר מהר כדי שלא תשאבי עוד ועוד ועוד פנימה.
