עדיין שם.

אני לא מאמינה שעברו כ"כ הרבה שנים מאז, אני כ"כ רחוקה מלהיות בריאה שזה פשוט הזויייי. אני נשאבת לתוך ההפרעה ברמות שאי אפשר להבין!! צומות, הקאות, העיקר להתרחק כמה שיותר מכל פיסת שומן שתיתלה לי בצידי הגוף. איכס, אני שונאת שומן. שונאאאאאאאאת. אני פאקינג אמא לילדים, ולא חושבת שהמחלה תשיג אותי בסיבוב. כולם אומרים לי שזה יקרה בסוף אבל אני לא מאמינה להם וגם לא לכם אז חבל על התגובות שלכם מראש. אני 10 שנים עם ההפרעה המחורבנת הזו שהלוואי והייתי יכולה לעשות שאיבת שומן אחת וללתמיד אבל צוחקים עלי שאין מה לשאוב... יש!! אני רואה!! איכססס. אני רוצה לא להיות רעבה בחיים, להיות רזה רזה כמו מקל של מטאטא, כמו קיסם אוזניים. אוף. מה יהיה? איך אני ירד עוד במשקל? בא לי 5 ק"ג ואני אהיה בסדר. יאללה.

כמו שרשמת שאת " פאקינג אמא לילדים " אז תתרכזי בזה - ותחשבי על זה - תחשבי עליהם שאת צריכה לחיות גם בשביל לגדל אותם - הילדים צריכים אמא בריאה - אמא שהם יוכלו לקחת ממנה דוגמא והמחלה הזו מובילה למוות - זה עניין של חיים או מוות - ובטח על הנזקים שהמחלה הארורה הזו גורמת - קריסה של רוב המערכות בגוף - זה מדהים. מאחלת לך בהצלחה שתשתחררי מהמפלצת הנוראה .

נכנסתי לפה סתם להסתכל מה נשמע, אבל הייתי חייבת להגיב להודעה שלך. דביבונת, את באמת באמת חייבת לחשוב על זה שיש לך ילדים. תקשיבי, אמא שלי בולימית. זה נורא ואיום. באמת. אני ואחים שלי פשוט רואים איך היא הורסת את עצמה מול העיניים שלנו, בקושי אוכלת וכשכבר אוכלת היא מקיאה את זה. אני לצערי לא יכולה לעשות שום דבר לגבי זה, לא עזר כמה שדיברתי איתה, ולהכריח אותה אי אפשר. אבל מלבד העובדה החסרת אונים שאני רואה ככה את אמא שלי, אני נורא חוששת מה יקרה לה. אני באמת מודעת לעובדה שהיא יכולה למות מזה ואין יום שאני לא חושבת על זה. אם יום אחד היא פשוט תקבל דום לב.זה מפחיד. חוץ מזה, הדוגמא האישית שלה.. גרועה. אני גדלה לתוך בית שמקדש את הרזון, שלפעמים אני חושבת לעצמי שגם אם הייתי אנורקסית אמא שלי לא הייתה שמה לב אלא רק חושבת לעצמה איזה יופי שרזיתי. שלא נדבר על זה שהייתה תקופה שהייתי גם אני מקיאה..והרבה מזה "בזכותה". זה נוראי. את באמת חייבת לחשוב על העובדה שיש לך ילדים שצריכים את אמא שלהם. בהצלחה.