טיפול בבולימיה

שלום, אני בת 19, סובלת מהפרעות אכילה כבר כ3 שנים. מעיסוק בספורט ותזונה להרעבה ואז מהר מאוד לבולימיה, כמובן שזה הסיפור בקצרה. הלכתי למאמנת אישית בהפרעות אכילה במשך חצי שנה והטיפול עזר לי לראות דברים אחרת אבל לא באמת טיפל בבעיה מהשורש בסופו של דבר. ההקאות הפסיקו בגלל שהתגייסתי והתחילה תקופה חדשה בחיי שגם בין השאר לא אפשרה לי לעשות מה שאני רוצה בכל זמן נתון אך עדיין המשכתי עם נטילת כדורים כמו לקסעדין ולפעמיים גם תחליפים אחרים. וכעת אחרי תקופת זמן של כ4 חודשיים כמעט ללא ההפרעה חזרתי שוב להרגלי הישנים ללא שום בעיה וב"שמחה"רבה. בין השאר עם הבולימיה אני חוששת שאני סובלת מדיכאון יחסית חמור, אני באמת מרגישה שאין בי כל רוח חיים ושאין לי כוחות לעשות כמעט דבר. קראתי באינטרנט על כך שיש אפשרות לטפל בבולימיה ובדיכאון באמצעות כדורים, אוסיף לומר גם שאחרי בדיקות דם מקיפות מצאו שיש לי חוסר איזון בהורמונים ורמת טסטוסטרון גבוהה. בכל מקרה אני בבעיה כי אני נמצאת כרגע בצבא במסלול שבו איני יכולה להרשות לעצמי ללכת לקב"ן או משהו כזה ואני מאוד רוצה לטפל בבעיה שלי ולהתחיל לקחת תרופות שאולי יוכלו לעזור לי. כי הטיפול הפסיכולוגי כבר לא מועיל הרבה אני חוששת. אני מודעת לכל הבעיות שלי ולמה אני עושה אותן אך לא מצליחה להפסיק ויותר מכך הדיכאון והרגשות הללו אוכלים אותי מבפנים. לכן שאלתי היא כיצד אני יכולה לקבל סיוע וטיפול תרופתי מבלי לערב את הגורמים הצבאיים בעניין?

אין ספק שללא טיפול את רק תכנסי לשם יותר ויותר והמצב רק יחמיר. ישנה אפשרות לטפל שלא בצבא אלא במסגרת פרטית כי אף גורם אחר לא יטפל בך אם את חיילת אלא אם כן תלכי לפסיכאטר פרטי. התרופות לא יפתרו את הבעיות הם רק יטייחו אותם זה כמו שיש זיהום ותשימי פלסטר זה לא יעזור נכון? כך גם פה הפלסטר הוא טיפול רגעי, התרופות משתקות ויהפכו אותך ואת הרגשות לזומבי אך הבעיות לא באמת יפתרו. לכי לטיפול כמו שצריך אל תחשבי על הצבא אלא מה שעומד על הפרק זה החיים שלך והצלתם.