אכילה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי, יש לי בעיה, שאיני יודעת אם מוגדרת כהפרעת אכילה. אני בולסת כל היום כמויות גדולות של מזון, ללא יכולת להפסיק או לשלוט בעניין, אבל לאחר מכן אני לא הולכת להקיא. האם זו הפרעה? וגם אם לא, הרי ברור שזהו מצב לא תקין. ברצוני לדעת האם ישנה דרך להימנע מכך? אני מבינה שזה קשור למצב נפשי רגשי, ואת הגורמים המביאים אותי לידי כך, אולם אינני מסוגלת לעצור את עצמי ברגע שאני מרגישה צורך מעין זה. האם ישנן שיטות להרגיע את הגוף הדורש מזון? חוץ מזה, בעיה אחרת שמטרידה את מנוחתי היא, שבימים שבהם נעשה עמי חסד, ואני מצליחה לעבור אותם בשלום ללא בולמוסים, אני מרגישה מעין פחד לאכול וכל דבר שאני מכניסה לפי מיד גורם לי לרגשות אשם ומחשבות של: אכלתי יותר מדי עכשיו, אני בטוח אשמין... אמנם איני מרעיבה את עצמי, אבל בכל זאת אני משתדלת להוריד כמה שאני יכולה מהמזון הנצרך. האם זו יכולה להיחשב התחלה של הפרעה? אשמח לקבל תשובה, אובדת
אובדת יקרה אין ספק שיש לך בולמיה ואת בהפרעת אכילה קשה, כל התופעות מעידות על כך. הפתרון שיש לי להציע לך זה ללכת לטיפול ולטפל בקשיים ופחדים שמהם את בורחת אל תוך האוכל. ישנם בוודאי הרבה פחדים שאת לא רוצה להתמודד איתם ואת בורחת מהם ודרך טפול בשיחות את תלמדי להתמוד עם הקשיים והפחדים וכמובן עם הסיבה שבגללה נכנסת להפרעת אכילה. טפלי בעצמך אל תשאירי דברים כך, אין ספק שאת נמצאת במלחמת עולם עם האוכל, הפסיקי זאת ועצרי זאת מהר ככל שתוכלי על ידי טיפול מתאים ממישהו שמומחה בהפרעות אכילה.
היי, האמת שהתגובה שלך די הלחיצה אותי. אין ספק שיש לי בולמיה?? בולמיה לא מוגדרת כהפרעת אכילה, שבה מכניסים לגוף כמויות גדולות של אוכל, ואחר כך מבצעים פעולת "היטהרות"??? אני לא מקיאה אחרי בולמוס כזה, ומעולם לא הקאתי. אז מדוע זה נחשב בולמיה?? גם אי אפשר להגיד שאני צמה אחרי בולמוס, אני כן אוכלת.. חוץ מזה, כמעט ואין יום שעובר בלי שאני אוכלת כמויות כאלה, כך שאני כבר לא יודעת עד כמה זה בולמוס בלתי נשלט או הרגל שסיגלתי לעצמי, כלומר הרסתי את הרגלי התזונה שלי... אשמח לקבל תגובה, ותודה על ההתייחסות
