מתביישת לגשת לטיפול
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום אורלי אני בחורה בת 27, סובלת מהפרעות אכילה עוד מגיל מאוד צעיר. רק לאחרונה הצלחתי להכיר בבעיה ולהבין שאני עמוק עמוק בתוכה. אני מאוד מאוד פוחדת לגשת לטיפול. אני מניחה שזה פחד דיי מוכר, הפחד להשמין, הפחד להחלים. אנשים סביבי יודעים שיש לי הפרעות אכילה, אבל לא יודעים עד כמה שהיא עצומה.. אני משתמשת בהרבה שקרים ומסתירה את זה יופי. אני לא מסוגלת להרים את הטלפון ולפנות לעזרה חשבתי לאחרונה לערב אדם אחר, שאולי יעזור לי לפחות בהתחלה.. אבל אני גם פוחדת לשתף. איך אני אמורה לומר את זה לאדם קרוב? איך אומר זאת לאמא ולאבא שלי שגם ככה מודאגים מבעיות אחרות? איך בכלל אני יכולה לעשות את זה לבד? אני הרי יודעת שאם אתקשר רק לברר, זה יהיה טלפון אחד שלא יחזור על עצמו. אני כמו שמרגישה שאני צריכה שמישהו יבוא אלי ויגיד לי "עכשיו את מתחילה טיפול.. בלי שאלות". כאילו רק כך אני באמת אתחיל.. אני לא יודעת מה לעשות כל יום שעובר מלחיץ אותי יותר.. הרי רק עכשיו אני מבינה שאני באמת באמת אחת מאלה, ואיך בכלל הגעתי למצב הזה? וגם רק עכשיו אני מרגישה ורואה איזה יחס יש לי כלפי אוכל.. כאילו שכל השנים חייתי בהכחשה שהכל בסדר. מה אני צריכה לעשות? איך אני מרימה את עצמי ופונה לטיפול? איך בכלל מרימים את הטלפון ועושים את הצעד הזה? אני נורא מפוחדת ואין לי תשובות לעצמי. אני אשמח מאוד לתגובה.. אולי המלצה על איך להרים את עצמי, איך לפעול ולנסות.
אין לך מה להתבייש את חולה. את ורק את יכולה לקבל החלטה לצאת מזה ובאמת לצאת מזה. את צריכ לחשוב האם את באמת רוצה ולהיות כנה עם עצמך ואם כן אז לקחת את עצמך בידיים. תמיכה של הסביבה תעזור אני בטוחה שגם אמא ואבא יתמכו, יאהבו ויחבקו כי בסופו של דבר את בתם. חשוב שתשתפי כדי שתקבלי גב ותמיכה שעוזרת מאוד בטיפול ובדרך החוצה. ושוב אל תתביישי קחי עצמך בידיים זה שווה כל רגע שעובר יקר.
ואפילו יותר גרוע ... לא יכולתי לדבר על זה גם שהכל היה ברור וידוע לכולם בתר התחלה.. ובכלל... את לא צריכה לשתף אף אחד מהמכרים שלך.. פשוט תלכי לרופא ותבקשי הפניה לאיבחון ה"א.. מאיפה את?
יקירתי אשמח לדבר איתך במייל אני כיום נמצאת בהחלמה אין מה להתבייש, כתבי לי ואוכל להפנות אותך למטפלת שלי אים תרצי.המייל שלי [email protected]
