חוסר שליטה

אני לא מצליחה להשתלט על ההתקפי אכילה זה בא לי כל בוקר ואח"כ אני מרגישה דוחה ועדיין, לא מצליחה לשלוט בזה ולא לעשות את זה לעצמי. מה לעשות? יש דרך להמנע מזה?

בר יקרה קודם כל את צריכה לברר עם עצמך איזה צורך ממלא ומהווה האוכל עבורך. אין לי ספק שהאוכל מהווה פיצוי על משהו על איזה חסר שקיים אצלך ולכן את חייבת לברר למה ו אחרי שתבדקי למה עם עצמך החליטי אם את רוצה לטפל בעצמך ולצאת משם ואם כן פני לטיפול בשיחות אצל מי שמטפל בהפרעות אכילה הם ידעו לעשות את העבודה והטיפול הנכון. אני מאמינה שיש דרכים להמנע מזה כמו גם שתנסי להיות כל הזמן עסוקה ייתכן ועם תהיה עסוקה במשהו שימלא אותך ייתכן ולא תחפשי פיצוי ונחמה באוכל. אל תשארי דברים לא פתורים, פתרי אותם עם עצמך או עם מטפל מנוסה והתחילי לחיות חיים נורמליים ובריאים כי לי אין ספק שההתעסקות הזו לוקחת ממך המון אנרגיות טובות.

כל מה שכתבת טוב ויפה, אלה דברים שאני כבר יודעת בעצמי, לעצרי או לא לצערי. העניין הוא שהתחלתי טיפול תרופתי, הייתי אצל פסיכיאטר, התחלתי לקחת ציפרמיל, הם עזרו לי בעררך חודשיים ואז פשוט הפסיקו להשפיע, ולא רק שהבולמוסי אכילה חזרו, הם כאילו חזרו בגדול, זו התחושה שלי. אני באובר איבוד שליטה. אתמול היה לי התקף חרדה בגלל זה, אחרי שחוויתי עוד בינג' של בוקר, ומאז אני על כדורי הרגעה, כי אני פוחדת נורא להרגיש שוב מה שהרגשתי אחרי ההתקף. אני אמורה למצוא כבר פסיכולוג ולהתחיל גם בטיפול לנפש, אבל אני סוף סוף מוכנה להודות בזה שאני צריכה עזרה תרופתית ללא צל של ספק. העניין הוא שבנתיים, אני נגמרת לאט לאט ולא מצליחה לצאת מהלופ הזה של אוכל-הקאה. זה פשוט נהיה כל כך נוראי, שאני אוכלת רק כדי להקיא אח"כ. ואני מרגישה כל כך מגעילה, כל היכולות שלי לעשות דברים הכי קטנים כמו לישון אצל חבר או ללכת למסעדה תלויה בנושא הזה. אני ממש אובדת עיצות.