חייל קרבי עם הפרעות אכילה

שלום, אני פונה אליכם באשר לאחי. אחי בן 20 ומשרת בצנחנים כשנה. לפני שהתגייס הוא תמיד אמר שהוא שמן ושהוא שונא את הגוף שלו. הוא נהג ללכת כפוף כדי שהבטן פחות תבלוט וללבוש בגדים רחבים יחסית. כבר אז המשפחה התחילה לדאוג אבל מאח והמשקל שלה היה תקין, לא עשינו כלום עם זה. הוא היה רזה ושרירי. אחת הסיבות שהוא התגייס לקרבי זה בשביל להפטר מהמחשבות האלה על המשקל. מה שקרה לגמרי ההפך. הוא התחיל להקיא בלי לרצות. הוא לא הקיא בכוח אף פעם. כך היה מתחילת הטירונות. הוא מקיא כמעט כל יום מיד אחרי שהוא אוכל. הוא אוכל בקושי ארוחה אחת ביום. הוא שואל בצבא את חבריו אם הוא שמן באופן יומיומי. החברים שלו מאד מודאגים. מתחילת הצבא, הוא ירד 10 קילו. רואים לו את כל העצמות. פנינו למפקד שלו כמה וכמה פעמים, כלום לא עזר. אנחנו כבר לא ישנים בלילות. אחי רוצה עזרה, נמאס לו עם כל המחשבות הטורדניות האלה, אבל הוא מתבייש ולא רוצה לצאת מהשירות הקרבי בשום אופן. אנחנו לא יודעים מה לעשות, למי לפנות. אני יודעת שיש סיוע מיוחד לחיילים עם בעיה כזו, אם תוכלי להגיד מהו, זה יעזור לנו מאד. ממתינים לתשובתך, ממשפחה מאד מודאגת

אחות יקרה ומודאגת אחיך לא מקיא פתאום ולא מקיא מבלי שבא לו או שאת נמצאת גם בהכחשה גמורה למצבו של אחיך. אחיך מקיא בצורה יזומה לחלוטין אחרי כל ארוחה כדי להוריד במשקל. אפשר לטפל בבולמיה ויש כיום טיפולים טובים מאוד. הוא לא חייב לדווח לצבא אם אינו רוצה שיפגע תפקידו הקרבי הוא יכול ללכת באופן פרטי לטפול מחוץ לצבא כך אף אחד לא יידע. בסופו של דבר אם הוא ימשיך כך הוא יתמוטט וזה יהיה בלתי נמנע שיגלו ולכן אם אחיך כפי שאת אומרת אכן רוצה לקבל טיפול ולצאת משם, קחו אותו המשפחה לטיפול פרטי, לבד זה לא יעבור. בצבא יש סיוע דרך קצין בריאות הנפש אך אז הוא יהיה מדווח כחייל עם הפרעות אכילה אך גם זה אינו טוב כי הצבא חסר אונים מול חיילים עם הפרעות אכילה ולא באמת יודע איך להתמודד עם הפרעות אכילה, הוא מעדיף בדרך כלל לשלוח חיילים אלו הביתה ולא להתמודד למה להם להכניס ראש בריא למיטה חולה. קחו אותו לטיפול פרטי זו האופציה היחידה שעומדת בפניכם כדישמחלתו לא תהיה מדווחות ועשו את זה בזמן לפני שהוא יתמוטט ויקרוס ואז יהיה מאוחר מדי. הלב שלו לא יעמוד בהקאות יותר וחבל.