מצוקה גדולה

אני בת 20 ואני מקיאה כבר שנתיים. אני בדרך כלל בצום רוב היום ואיפשהו במהלך הערב הוא נשבר ואני מפתחת בולמוס ואחריו מקיאה הכל. תמיד אחרי בולמוס באה ההקאה. אתמול בעבר כנכנסתי לשירותים והתכוונתי להקיא זה פשוט לא יצא לא משנה מה ניסיתי לא הצלחתי להקיא. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבולמית..תמיד כבר בכניסה לשירותים אני מרגישה כ"כ מגעילה,נפוחה ורק באלי לעבוד את ה כמה דקות האלה ולחזור למצב שבו הבטן שלי שטוחה כמו מקודם. כמובן שנכנסתי להיסטריה מטורפת, התחלתילבכות ולצרוח ואפיול רציתי לנסות בפעם הראשונה משלשלים אבל כמובן שזה לא עזר. עברו כבר הרבה שעות והבטן שלי עדיין נפוחה.אני מרגישה שהיא לא תחזור להיות שטוחה כמו בעבר וזה מכאיב לי אני ממש לא יודעת מה לעשות. החלטתי להפסיק להקיא אבל אני באמת מתוסכלת מהמצב. מתי הגוף שלי יחזור להיות במצב הקודם שאהבתי ? אני רק אציין שאותו הבולמוס שלא הצלחתי להוציא היה עצום קרוב ל 8000 קלוריות כמעט

אני בת 17 והמצב שלי בדיוק כמו שלך. לפני כמה ימים כרציתי להקיא פשוט לא הצלחתי ונכנסתי להיסטריה וללחץ מטורף והרגשתי" שהעולם נופל עליי ".. מרוב הנסיונות גרמתי לעצמי נזק בגרון.. ועכשיו ביומיים האחרונים הגרון שלי כואב נורא ואני בקושי מצליחה לשתות מים. תתני לגוף שלך מנוחה של כמה ימים ובכלל לנסות לצאת מזה. כי אם את כבר שנתיים בתוך זה ואת לא מתכוונת אפילו לעשות בשביל זה שום צעד אחד קדימה אז זה ייקח עוד הרבה שנים וחבל- אף אחת לא רוצה להיות בולמית כל חייה.זה מתסכל,מעייף,מתיש ומה לא...?

מיה, לדעתי המצוקה היא שאת ממשיכה להקיא. מנסיון של בולימית במשך כמעט 10 שנים, עם הפסקות באמצע, אני מציעה שתתחילי לחשוב על הנזקים שאת גורמת לגופך: פגיעה בשיניים, בגרון, במערכת העיכול, ללב..... היום אני דיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה וממה שאת כותבת אפשר בקלות לראות ששינוי קטן כמו אכילה מסודרת יעזרו לך מאד להפסיק עם ההקאות, שאינן מוסיפות לך בריאות לא עכשיו ולא מאוחר יותר. למה לצום כל היום? האם את יודעת שהפרעת אכילה היא שילוב בין תזונה לא מתאימה וטיפוסים בעלי גנטיקה מיוחדת. עזרי לעצמך עם התזונה ותראי שבתהליך לא ארוך התנהגותך תשתנה. בקשי עזרה וצאי מזה. את יכולה,האמיני לי, הכל אפשרי. בהצלחה