בתור לאשפוז - האם צריך קשרים כדי להגיע לאשפוז?....

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

12/07/2010 | 14:05 | מאת: תמר

שלום לכן! אני נמצאת בתור לאשפוז בתל-השומר כבר חודשיים!!! בכל פעם שאני מתקשרת אליהם, הם עונים משהו אחר, ולא נותנים אפילו הערכה מתי אתאשפז!! פעם אחת אמרו "בשבוע הבא", יום אחר כך אמרו "את לא בתור...", אח"כ אמרו "תתקשרי בעוד שבוע" ועוד ועוד. אני מתרשמת שכדי להגיע לאשפוז המיוחל נדרשים קשרים... האם זה כך?????? הם אפילו לא חוזרים אלי למרות מכתבים ששלחתי והתחננתי לקבל צפי לאשפוז. מצבי מתדרדר מאוד, והמשקל כבר פחות מ-40 ק"ג. מה עושים?????

12/07/2010 | 22:33 | מאת: אלי

תמר היי לאיזה מחלקה את מתכונת מבוגרים או ילדים כי במבוגרים הם כן חוזרים ואשפוז בדרך כלל אחרי שלושה חודשים גם אני בתור לאשפוז מבוגריםהואני יודעת שזה יהיה בחודש 10

13/07/2010 | 10:14 | מאת:

התורים לאשפוז ארוכים מאוד ויכולים לקחת מספר חודשים שכן ישנם אלפי חולים במדינה שמשוועים לאשפוז אך יש רק מספר מצומצם של מיטות, אטימות של מדינה, ולכן התורים לצערי ארוכים מאוד וצריך להעזר בסבלנות. הם לא עונים לך כך כי הם מתחמקים, אין להם שום אינטרס והם קורסים מהעומס ומהביקוש אך כמו בכל מקום אם את שואלת אותי וזה לא בדוק וודאי, קשרים טובים בכל מקום, להזיק הם בטח לא מזיקים. אך באמת הסיבה היא התורים הארוכים והמתארכים והמספר הקטן של המיטות. צר לי שככה נראים דברים במדינה שלנו שמתיימרת להיות "נאורה" ו"מערבית" רק במה שנוח לה אך מצד שני עוצמת עיניים בבעיות האמיתיות הקיימות בה.

14/07/2010 | 10:07 | מאת: עדינה

תמר שלום, לפי מה שאני קוראת בדבריך. את זועקת לעזרה חיצונית שתציל אותך "מעצמך". את רואה את המצב שלך כנתון ואת רק מחכה לאשםוז כדי שיטפלו בך ויצילו אותך. ראשית כל-הכבוד לך על הרצון לשינוי ולקיחת אחריות לחייך. אולם במקרה שלך באופן פרטי שאת מחכה ולא מקבלת עדיין אישפוז וגם באופן כללי חשוב לדעת שיש לנו שליטה על החיים שלנו. יש שיטות שנותנות תמיכה רגשית ועוזרות למטופל להוציא את הכוחות שלו לפועל גם במצבים הכי קשים ולעשות את השינוי שהוא רוצה. השיטה שאני מטפלת בה והיא מאד מומלצת היא שיטת קניסיולוגיה -מח אחד. בהצלחה וכל טוב, עדינה מסטבאום מטפלת קינסיולוגית מוסמכת שדרות 052-7905906, [email protected] http://litzmoach.fav.co.il

18/07/2010 | 16:44 | מאת: בולמית

בתור אחת שברחה משם. לא ממליצה לך בכלל. הם נותנים כליאה בתנאי מכלאה. זו לא דרך טיפולית. הם מטפלים רק פיזית. וכשעוזבים שם חוזרים להכל. חפשי מקום שמטפלים בשורש בנפש. בתנאים של אהבה. רק כך ואז תוכלי למגר את הבעיה. היחס שלהם משפיל ודוחה. החל ממנהל המחלקה וכלה באחיות. את מרגישה שם כמו זבוב קטן ומסכן מול עדת זאבים. אין חכם כבעל הנסיון!!!