שוב לבד...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

20/01/2005 | 11:26 | מאת: אצבעונית

שוכבת, מחבקת את עצמי מסתתרת מהקור, שומעת שיר עצוב ברדיו, משתדלת לא לזכור. אך הצילצול מחזיר אותי שמך קורא מהמסך לא עונה, והדמעות- זולגות, חונקות כל כך... אולי נמחוק את שהיה? אולי נשיב את הגלגל? חושבת, אילו רק יכולתי לא להכיר אותך בכלל. לא יודעת מה לא בסדר בי... מבריחה את כולם... אולי לא מגיע לי להיות נאהבת...

לקריאה נוספת והעמקה
20/01/2005 | 13:00 | מאת:

הכל!!! להיות נאהבת?.. זה מתחיל ונגמר בך.. זה מדהים כמה כולם חושבים שזה תלוי במי שיאהב אותנו וזה בדיוק הפוך.. אני מסכימה איתך ... מי לא רוצה להיות נאהב.. אני חושבת שאתן מאוד נאהבת .. אני חושבת שמסיבות מסויימות את לא מרשה לעצמך לראות את זה .. יש לך הרבה ציפיות .. הרבה אכזבות .. כי מן הסתם הן לא תואמות את מבנה הלבנות שבנית לך... וזה מכאיב.. זה מכאיב מאוד לראות את זה... אבל זה קיים.... אני יספר לך סיפור.. מישהי שאני מכירה .. חיכתה כל החיים שלה לרגע מסויים.. ואחרי כל כך הרבה שנים הרגע הזה הגיע.. היא לא וויתרה אפילו פעם אחת אפילו שזה היה מאייש בטירוף.. והיום היא השיגה את מבוקשה.. אף אחד לא הבין למה זה לא קרה לפני.. אבל לכל יש סיבה .. סתם לא קורים דברים.. כל השנים האלה היא בנתה את עצמה מבפנים.. וזה הפך להיות אילן חזק ביותר.. עם שורשים חזקים ועם עמוד שדרה איתן.. זה משלים את עצמו היום בחוץ... הכל קורה בעיתו.. וזה גם תלוי הרבה במוכנות שלך.. השאלה העיקרית היא אם את מוכנה לקבל את זה בשביל עצמך מעל הכל.. .. חוץ מזה אני אוהבת את הכתיבה שלך.. ואני שולחת לך חיבוק ענקי.. המון אהבה ויום נפלא.. יש שמש סוף סוף.. :-)

20/01/2005 | 17:21 | מאת: דניאלה

אצבעונית מתוקה אין לי איך להודד אותך אבל שולחת אני אלייך חיזוק ואהבה אני יודעת זה לא מספק כל כך אבל תדעי אנחנו פה ננסה לעזור לך!(הילה ניפלאה אני כל כך אוהבת אותה) מאמי את בטיפול או משהו??? דניאלה