שיחה קצרה וקולחת עם אמא שלי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לא איזה משהו שיזמתי לא צריך להתפרע.. אבל יצא נחמד באתי אליה ושאלתי אותה "מה אבא אמר עליי אתמול שישבתם בחוץ".. הם היו אצל דודים שלי ואני ישבתי בבית כי היה קר בחוץ.. ופתאום שמעתי אותו מדבר עליי וזה היה לא לטוב אז היא התחילה לחשוב.. המממ המממ "נו אמא אני שמעתי! אני שמעתי תשם שלי נו מה הוא אמר???" "אה".. "הוא אמר שאת אוכלת רק ירקות, הוא מודאג מהמצב שלך".. "מה ??? אני אוכלת רק ירקות?? אני אוכלת איתכם פה בשולחן דברים אחרים תעשי לי טובה.. לידו! מול העיניים שלו".."את הרבה פעמים לא אוכלת לידו" "נכון! כי הוא כל הזמן יורד עלי, אני לא אוהבת לאכול שיורדים עלי מה לעשות? את לא שמה לב כמה פעמים ניסיתי? הוא תמיד חייב להגיד משהו וזה מפריע לי"..ואז אמא שלי "למה מה את חושבת שעליי לא.. עלי הוא לא יורד שאנחנו אוכלים".. -אצל אבא שלי זה תמיד היה "שעת אכילה,שעת מלחמה".. תמיד ריבים אני זוכרת עוד משהייתי קטנה תמיד הוא האחים שלי היו רבים כשהם אוכלים מעניין איך רק לי יש הפרעות אכילה.. בכל מקרה אז אמרתי לה "אוקיי את יכולה לאכול ככה סבבה לך אני לא!" אמרתי לה תעשי לי טובה אצלו כל מי שיאכל איזה גזר הוא בדיאטה.. אז היא אומרת "נכון האמת נכון הוא כזה"..אמרתי לה "גם אם אני אוכל לידו הכל כל היום ואז יאכל איזה ירק הוא יגיד אההה את בדיאטה".. והוא עושה את זה לכולם ..וגם עם זה היא הסכימה ואז אמרה שהוא מקנא כי הוא גם רוצה לרזות חח עם ראשונה שהנושא הזה לא מביא אותי לידי רתיחה אלא להפך
את רואה שאפשרי דיאלוג ביניכן ולא רק התכסחויות ותראי אמא לא פשוט לראות את בתה בהפרעת אכילה זה לא פשוט בכלל תביני גם או תנסי להבין גם את המקום שלה.
מוזר...
היי נשומי..איזה לחץ בכתיבה כאילו דא?? ברור שהוא מעיר וזה מגיל קטן עוד לא התרגלת? עצבים וכעס ישנו משהו? הא? זהו שבכלל בכלל לא! ולמה לי לכעוס על מישהו שלא ישתנה לעולם ובטח לא אני זו שתשנה אותו אבל אני יכולה להשתלט על עצמי ולשנות את הלך העצבים כשהוא מעיר ובוחרת לא להתייחס?? מה דעתך! את אלופה ואת יכולה להעביר את זה ותחיי עם זה כמו אמא למרות הכעס הענקי את כן יכולה!! את חכמה ואינטלגנטית ודברים קטנים כאלה שנראים בעינייך כדבר ענק..יכולים להיכנס לקטגוריה של פרופורציה נכונה..או קיי? לאכול גזר חזה וגם נבטים..כי ככה וזהו מה איכפת לך כלכך מה הוא אמר עלייך? מודאג? סימן שאת חשובה לו למה בחר לדבר רק עלייך?אבל עזבי מה זה משנה מה הוא והיא חושבים חשוב איך זה מתפרש אצלך!!!! הכי חשוב!! בכל מקרה אהובה..תמשיכי להחזיק מעמד אני אוהבת אותך ודואגת לך באמת.. דינדין
כל השבוע המחשב היה תפוס או שהיו בחדר שלי אנשים ולא יכולתי לכתוב.. למה התכוונת "לחץ בכתיבה"? אני מנסה ליישם את האדישות הזו שאני כל כך מייחלת לה, זה קשה כי זה לא דבר חד פעמי.. לפעמים אני חושבת שאני מגזימה ואפשר להעביר את זה ואז אני רואהה למשל איך אחותי-שהיא אדם די מאופק מגיבה להערות של ההורים שלי ואני אומרת "אם היא ככה מתחרפנת , איך אני אצליח שלא"? אתמול דיברנו אני אחותי ואישתו של אחי והגעתי למסקנה שאני חייבת לעזוב את הבית הלחץ הזה לא יכול להיעלם או לא להיות מורגש כמו שחשבתי.. פשוט אין לי כוחות לעזוב שוב אבל אני אמצא אותם זו אשלייה טיפשית וחסרת אחיזה במציאות לחשוב שאני יוכל לחיות כאן בהרמוניה.
