הילונת נפלאה...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
תודה על הכול אני אוהבת אותך כולכך!!!!! אז שתדעי שאני קוראת ובוכה...אמרתי לך שאני יותר מידי רגשנית חח... מצד אחד עשה לי טוב לקרוא את מה שכתבת את כולכך צודקת מצד שני זה יגרום לי לחשוב הרבה... וזה טוב אולי אני יגיעה למסקנות!!!!!!!... אז אני לא יודעת מה קרה לי היום... חברה שלי הייתה חולה והיא רזתה הרבה.....אולי אני מקנא בה!?... אני בדרך כלל לא קנאית זה לא אחת מהתכונות שלי אבל זה טיבעי ועוד במצב הזה שזה קשור לזה.. אני תמיד עושה השוואות ביני לבין אחרות מי יותר רזה מי יותר שמנה..ואוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף..אני שונאת את זה!!!!!!!! כןן והחלטתי להיפתח אני תמיד שומרת הכול בבטן..וכאן לפחות אני יכולה להגיד הכול אז למה שאני לא יעשה את זה!!!!!!... וגם כאן יש דברים שאני לא מספרת...קצת קשה לי!!!!! בקשר למשקל החלטתי שאני לא רוצה להישקל זה סתם עושה לי רע אז למה לי!! אני גם יודעת שכול המילים שאני אומרת לעצמי לא תורמות אבל זה מה שאני מרגישה!!!! ואני יגיד!!!!!...למרות שזה לא תורם!!!!!! תודה שאת פה בישבילי את כולכך חשובה לי!!!!!!!!!! אוהבת המון... המשך ערב טוב...לינוי!! לא אמרת לי איך את מה שלומך מקסימונת!~?....
מה שלומך לינוי? אני מקווה שעד שתעני כבר יהיה טוב יותר... אני מצטרפת למה שהילה אמרה על זה שאת מדברת עם הקושי ומציאה אותו. בעיני, אחד הדברים של הפרעות אכיחה זה לשמור בבטן רגשות. זו סוג של התמכרות, זה עוזר לשכוח מהכאב... וכאב לא חייב להיות משהו דרמטי במיוחד. אני במשך 4-5 שנים לא הזלתי דמעה. פשוט לא הצלחתי, בשום מצב שבעולם. גם אחר כך, בכיתי רק במצבים מאד מסויימים, ורק השנה אני מרגישה את היכולת לבכות ולהגיד שדברים הם קשים. אני ממש רואה את ההודאה בכאב כחלק מההחלמה, את היכולת בכלל להרגיש כאב... זו יכולת כואבת אבל מדהימה... אצלי זה היה חלק גדול בריפוי. אני מאחלת לך שגם אצלך זה יוביל להחלמה. זה לא הופך אותך לבן אדם יותר טוב- ממש להפך. המון אהבה וחיבוק ענק, שיר
האמת שאני לא יספר לך סיפורים ומעשיות .. זה באמת מעורר קנאה.. כי את במחלה הזאת.. כשאני הייתי שם אני כל הזמן קינאתי.. אגב זה מתעורר בי גם היום רק שהיום אני לא הולכת להרעיב את עצמי אני יודעת מאיפה זה בא ואני לא נותנת לזה לשלוט בי אבל זה עדיין מכאיב לי .. זה קרה לי לפני כמה ימים.. קצת בכיתי על זה... אבל השוני הוא שלא אמרתי לעצמי שאני מכוערת או פרה או שמנה.. פשוט נתתי לעצמי להרגיש את הכאב שלי.. ואני לא כל כך סגורה שהוא שונה.. את מתארת אותו דבר.. אני חזקה היום .. זה לא מפיל אותי אבל אני יכולה לזהות את המחלה ואת הזכרון שלה ומה היא מנסה לעשות לך ולי ולכל אחת אחרת .. ואני חושבת שאין מה לייפות את זה.. אני חושבת שאת צריכה להבין שאת מוצלחת.. מוצלחת באמת וכשתביני את זה .. את תפסיקי עם הקנאה.. וזה יקרה לך.. זה קרה לי.. אני מקבלת את עצמי היום.. אני מרגישה יותר מוצלחת .. אני כל הזמן עובדת על עצמי.. אבל אני לא ישקר לך זה מכאיב.. .. עם הזמן וככל שאת תבריאי וככל שהזמן יעבור זה יתרחק וזה פחות יגע בך.. תביני שאת נהדרת כמו שאת .. תביני שאת מוצלחת .. ותשלחי לבנות האלה אהבה כי הן לא מסוגלות לאהוב את עצמן.. זה המון כוח.. ושוב.. אני לא ינסה ליפות את זה.. . זה באמת מכאיב .. אבל את לא פרה ואת לא שמנה.. ואת נפלאה.. אוהבת המון :-)
