מיואשתתתתתתתת

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

09/05/2010 | 15:05 | מאת: מיכל

דיייייייי אי אפשר ככה יותר ! רגע אחד בולעת 20 כדורים משלשלים.. רגע שני נשבעת שזהו מפסיקים לקחת ! רגע אחר אני הולכת לפסיכולוגית מפגרת שלא יודעת כלום מהחיים שלה.. ולא עוזרת לי בכלל.. והמעגל הזה חוזר על עצמו שוב ושוב.. אני כבר לא חושבת שיש לי כוחות לצאת ממנו.. ועזבי כוחות,רצוןןן !!! אין לי רצון בכלל לצאת מהשיט הזה אני תלמידת תיכון,דווקא עכשיו בחודשים הכי קריטיים בלימודים[בגרויות]כל הדבר הזה מתפתח ומתפתח ומשתלט עליי מיום ליום.. נמאס לי להגיד לחברות שהכל בסדר.. נמאס לי להגיד לכולם שאני בסדר גמור.. וכשאני אומרת "שלא לא הכל בסדר ושבלעתי עוד חבילה של כדורים" אז שואלים אותי : " ואיך את מרגישה?,מה עובר לך בראש?,מה את מתכוונת לעשות מכאן ? " נמאס לי ! פשוט נמאס לי ! אין לי מילים אחרות לתאר את זה כבר אין לי שום מילה שתוכל לתאר את הסבל שיש בתוכי ואת המועקה הנוראית הזאת שמסתובבת איתי לאורך כל היום המועקה הזאת הנפשית והפיזית[כמובן מהאוכל המפגר הזה] האוכל הפך להיות בפירוש - האויב- שלי.. אני אוכלת אותו אך ורק בגלל כדי שאחרים יירגעו ולא לאכזב אותם אחרת מצידי לא לאכול שנים ופשוט למות .

לקריאה נוספת והעמקה
10/05/2010 | 00:42 | מאת: מולאן

הממ אני לא יודעת למה את לוקחת את הכדורים האלה ולמה בכלל בנות לוקחות הריזה יעיל כמו ללכת בית ספר ברגל ולקרו לזה ספורט , זה מוציא רק נוזלים וזה מייבש לך את מע' העיכול לשווא .. שלא לדבר על הספונטניות שנעלמת מהחיים שלך.. את לא יכולה לבקר בחופשיות במקומות שאין בהם שרותים.. אין לך חיבור טוב עם הפסיכית שלך את יכולה לבקש לעבור לאחרת לא כל הפסיכיות אותו דבר מאמי אני אגיד לך תאמת לא נראה לי שהיית כותבת את זה אם לא היה לך רצון לצאת מזה, אולי אין לך כח אבל קשה לי להאמין שהיית בוחרת במתכוון לחיות ככה.. אם את חיה את החיים שלך בשביל אחרים לא פלא שלא אכפת לך למות, תחשבי יותר על עצמך גם אני אכלתי הרבה פעמים רק בשביל אחרים וזה עשה לי רע מאוד וזה רק תיסבך אותי יותר, יכול להיות שאם לא תחשבי שאת אוכלת בשבילם ותתעצבני מזה , תגיעי למצב שתרגישי שאת רוצה לאכול בשביל עצמך.. כי יש כמה דברים שאת רוצה לעשות בעולם הזה לפני שאת מוותרת עליו בכזו אדישות בכל מקרה אני לא באמת יודעת מה נכון להגיד לך ואם את כבר אצל פסיכו' אני חושבת שכדאי לך לנצל את זה לטובת עצמך ולמצוא מישהי שיהיה לך כיף לדבר איתה.. ואולי אפילו יתרום לך

10/05/2010 | 10:00 | מאת: דינדין

הדיבורים של מועקה זה ברור הלחץ של התקופה בכלל , בנים בנות, יציאות (בטן נפוחה) הבגרויות שצריך ללמוד באינטנסיביות..כל זה נכון תקופה לא קלה אבל זו רק תקופה והיא תחלוף...הרי יש רגעים של כייף לא? חווית בחיים כאלה רגעים לא? אז למה לעזזל להתרכז רק ברע? בקושי? בלחץ? עם הדברים האלה שהם לאורך כל חיינו היום זה זה ומחר משהו אחר צריך להתמודד ולא לברוח לאוכל בגלל זה האוכל הפך לאוייב את באמצעותו מפיגה "כאילו כן?!" את הכאב את המועקה..את הלחץ לוקחת לקסטיבים בכמויות..או "לקסעדין" בכמויות כדי להוציא את מה שאכלת ולא הרשית לעצמך..כי למה? לא מגיע לך להנות? לא מגיע לך לאכול? למה את מענישה את עצמך..זו התמודדות בחיים..תתמודדי המוות הוא בריחה ומה אח"כ בגיל כל כך צעיר לאבד טעם לחיים זה נורא..הייתי שם..לא יצא מזה כלום ..ובתוך תוכי לא באמת רציתי למות השתמשתי בכך שלא ידעתי כבר מה לעשות שהרגשתי שאני נופלת למטה ואין דרך חזרה!! אבל יש!! תלמדי מה שאת יכולה..לבגרויות ומה שלא לא! (תמיד אפשר להשלים אח"כ) תפסיקי לשפוט את עצמך בגלל טיפשות של אחרים..ובגלל דברים שבחרת לעשות כי כך הרגשת!! תתחברי למה שאת רוצה ושימי פס על העולם.. תתאוששי יקירה..תקומי ותתעודדי למען עצמךך יש חיים!! וכייף בהם.. אם תרצי עזרה אהובה כולם כאן נפלאים וגם אני אישית אשמח לעזור לך..חבל אל תישאבי לחור הזה..שאינו פותר כלום גם אחרי שמשלשלים ומרגישים זיעה בכל הגוף וצמרמורת מהכדורים אני יודעת גם אני הייתי לוקחת..הכאב נשאר שם..אז בואי נטפל בכאב ולא נפגע בעצמנו בגלל תחושה..נתמודד איתה בלי לברוח זה לא קשה בכלל צריך לחשוב אחרת!! את יכולה את צעירה ומסוגלת!! תורידי ציפיות מעצמך את לא צריכה להראות שהכל בסדר כשלא הכל בסדר..פוחדת מהסביבה? מה יגידו עליי? מה יחשבו? 111!!!! מי הם בכלל! למה אני צריכה למלא ציפיות של אחרים הא? ואם יגידו סו וואט? שיגידו ! ככה אני תהיי חזקה ותהיי מי שאת אל תשימי מסיכות ותסתתרי מאחוריהן..תפעלי למען עצמך ואת תצליחי! אם תרצי אנחנו ואני כאן!! בשמחה מכל הלב..יקירה עם כל הכאב לשמוע את התחושות דינדין

11/05/2010 | 09:25 | מאת:

מיכל יקרה אין ספק שאת נשמעת מיואשת מאוד כי לחיות למען אחרים זו בדיוק הבעיה את חייבת ללמוד לחיות למען עצמך בלבד ולא למען אחרים ומה יגידו ומה יהיה זה בראשונה. את הפסיכולוגית אם את לא מתקשרת איתה זכותך לבוא ולומר אני רוצה מישיהו אחר כי גם הבת שלי לא ממש תקשרה עם הפסיכולוגית הראשונה שלה. בין השורות אני רואה שלמרות כל היאוש את כן רוצה לנסות לצאת משם ולא לחיות באופל הזה ואני באה ואומרת לך גם אם זה לא פשוט זה אפשרי מאוד- תראי את דינדין ואת הבת שלי הם גם היו בתחתית של התחתית ויצאו מזה, אבל את חייבת מאוד מאוד לרצות לעשות שינוי ולהגיד אני מוכנה לתת לזה צ'אנס וזה שווה לנסות.