הבטחה..
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
ושוב בבוקר את מסתכלת במראה אך בה את באמת שמנה ולא רק מדמיינת את זה.. את שמנה בגלל אתמול בלילה שזללת בלי הכרה ועוד אחרי שראית שהמכנס כבר לא עולה ובטח שלא נסגר, ואפילו לא טרחת להקיא ולמזער נזקים.. אבל בבוקר כשאת מסתכלת במראה כבר אומרת לעצמך בפעם המי יודע כמה שמהיום זה שונה- כבר התקדמת, את במצב אחר.. ואז תמיד עוברת לא יותר מחצי שעה והנה שוב את אוכלת..אוכלת ללא הכרה...
היי מותק.. זוללת בלי הכרה? האם זה בגלל שהבטחת לעצמך שינוי שהוא בלתי אפשרי? כמו לא לאכול סוג מסויים של אוכל? כמות מסויימת? בשעה מסויימת? או בגלל שמשהו קרה שדחף אותך לזלול ללא הכרה.. הרי מותר לאכול ואוכל הוא הנאה..השימוש אנו עושות בו הוא למטרה אחרת בכלל או למטרת כיסוי על בעיה, בריחה מהמציאות, לא רוצה שישימו לב אליי, חומת הגנה?! ועוד מיליון סיבות אחרות..עד שלא נעשה שינוי מחשבתי שהכל מותר ונלמד להתחבר לרעב האמיתי הפיזי ולא הפסיכולוגי או לפי תפריט שערוך בשעות מסודרות..זה לא יקרה..את מבטיחה אבל את נמצאת בנקודה אחרת. תנסי לא לאסור כלום על עצמך אלא בראשית לרשום במחברת מה עובר עלייך ברגעים שאת מחליטה ללכת לזלילה..מה עובר לך בראש צריך לבצע "סוויצ'ינג"= החלפה..וכשאת מרגישה עוד פעם ייאוש אכזבה או מה שתגלי בבדיקה תבחרי לעשות דבר אחר..כמו לצאת לטיול ..להתקלח כלומר לבצע פעולה אחרת..עד שתתרגלי.. ההרגלים הלקויים לפנות לאוכל הם ההפרעה .. בכל מקרה בכל מה שתצתרכי אם תרצי אשמח לעזור לך דינדין
דינדין התשובות שלך מרגשות כי אין חכם כבעל ניסיון. אני שמחה שאת היום במקום אחר ומסוגלת פה לעזור לי לענות לבנות תשובות ממקום אחר- מקום בריא של מי שהיתה שם ומבינה על מה מדובר
לא להקיא זה זה דווקא חיובי יש חצי כוס מלאה לפחות נמנעת מנזק גדול יותר
בבולימיה, השיניים מתפוררות( עם החומצה שיוצאת מהקיבה) , מערכת העיכול נהרסת לאט, היציאות הופכות להיות לא מסודרות שיבוש הורמונאלי נשירה, כאבי גרון תכופים..דום לב= מוות ועוד ועוד אנורקסיה- קריסת מערכות בשלב הסופי..נשירה, דיכאונות בריחת סידן מהעצמות אוף..המון לא חסר באכילה כפיתית- יש פעילות יתר של ההורמונים , פגיעה בבלוטת התריס, התרחבות הקיבה..שיעור יתר ועוד ועוד.. #### אבל הכי חשוב הנזק הנפשי והחיים שאין בכלל הם הנזק העצום האוכל שהפך מהנאה לאוייב..ליד כולם לא אוכלים ואז בחדרי חדרים מתנפלים בבולמוס עם או בלי להקיא או אנורקסיה התנזרות ושליטה מוחלטת..אבל הדיכאון והעצב רב... ובכלל הרי זה הקושי העצום..להגיע לאיזון אפשרי..אם רק נרצה!!
לא להקיא זה נהדר וזה צעד ענק בדרך החוצה וכן להביא כמו שדינדין אומרת את עצמך לשינוי במחשבה, לעשות סוויץ בראש ולשנות קו חשיבה ולכן חשוב מאוד הטיפול הנפשי. יש לו חלק עיקרי בכל היציאה מהמחלה.
