אין כוח כבר..
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אין לי כוחות יותר ! אני שבוע הבא מתחילה טיפול במרפאה..אני לא יודעת אם לשים את עצמי בקטגוריה של "בולמית" או "מופרעת אכילה" אבל ישנה בעיה ואני מודעת אלייה. בלעתי עשרות ועשרות פעמים כדורים..קרוב ל30 בבת אחת .. כמה פעמים הקאות.. דיכאון שמשתלט עליי.. רצון למות.. אין לי כוח לקום בבוקר ליום חדש שמלא במלחמות בתוכי..להסתרות..לשקרים.. להצקות מהמשפחה ומהחברים.. לפיתויים שונים.. אני בספק אם טיפול יעזור לי לצאת ממצב כזה שנכנסתי אליו עמוק מאוד! אני רוצה רק להתנתק לא להיות קרובה לשום דבר שאני רגילה אליו אני רוצה להיות עם עצמי להרגע לבד.. אך זה בלתי אפשרי! אני מפחדת נורא מהטיפול וממה שיהיה.. מהתגובות מהמשפחה ומהחברים.. מהתמודדות עם המחלה עצמה ! יהיה לי קשה לחשוף את כל מה שבראשי , את כל מחשבותיי.. אני רוצה לשמור קצת לעצמי.. בינתיים-מיום ליום אני נואשת יותר ויותר,המחשבות מתחזקות,הרצון לחיות פוחת.. מה אפשר לעשות? איך מטפלים בכזה דבר? מה יעשו איתי? אשמח לקבל תשובה במהרה,תודה רבה :]
שכחתי לציין אני בת 16 וחצי
קראתי ושמעתי כמה את מתוסכלת וחרדה לגבי הדבר הזה, הלא ידוע שעומד בפתח - טיפול במרפאה. הכניסה לטיפול מכריחה אותך להגדיר הגדרות, ואת דואגת להשפעה על החיים שלך, על החיים של הסובבים אותך. ונראה שאת רק רוצה לברוח, לא להיות ליד שום דבר, אלא עם עצמך במקום מרוחק. יקרה, אני מזמין אותך לסה"ר, לדבר איתנו בצ'אט אונליין, על כל מה שמטריד אותך. אנחנו כאן, מבטיחים להקשיב. ובתקוה שתתמלאי תקוה ותחושי הקלה, ואפילו קלה. (http://sahar.org.il/page.asp?page_id=14) ממתין לך, מתנדב סה"ר
הילה אני כל כך מבינה אותך כי עברתי אותו דבר עם בתי גם היא היתה אחרי ניסיון אובדני. אני מבינה שאת מפחדת מההתמודדות עם הדברים ומהסובבים אותך גם אצלנו זה היה רק תדעי שאם תדברי על זה בגלוי ולא בשקט הסביבה תהייה אוהדת ותומכת. תנסי את הטיפול במרפאה שווה לתת לזה צ'אנס ותני משקל כבד לטיפול בשיחות כי החלק העיקרי בטיפול במחלה זה השיחות והטיפול לנפש אל תברחי על זה ככל שתרצי ללמוד יותר, לפתור בעיות ולהתמודד תראי שתרגישי הקלה גדולה. את יכולה להתקשר אלי לטלפון אשמח ללוות ולתמוך בך בכל מה שתצטרכי 052-3387519 אל תתייאשי מתוקה תראי הבת שלי כבר 5 שנים אחרי וגם היא היתה שם בדיוק כמוך באותו מצב.
היי מתוקה עצם העןבדה שאת מתחילה במרפאה כבר טוב..אבל דעי לך שאם את רוצה לעזור לעצמך "לצאת מזה" זה דורש כוחות נפש שיש לך אותם בוודאות את רק צריכה לרצות מאוד... לשתף מישהו במחשבות ובמה שמטריד אותנו שבגללו אנחנו מקשות ומלקות את עצמנו זה חלק מהפיתרון ..מההחלמה..כי תראי שהעזרה תביא לך דרך חשיבה שונה לאט לאט תלמדי לקבל דברים בפרופורציה ולא כסוף העולם העירו? שיעירו תמיד יהיו כאלה שיגידו שאני מכוערת יפה, נחמדה שמנה רזה..האם כולם חייבים לאהוב אותי? מי שיאהב אותי יאהב אותי כך ומי שלא אז לא! אבל אני אלמד לאהוב את עצמי ולהבין שההחלטות שעשיתי בחיים הם בגלל שכך הרגשתי בלי רגשות אשם וגם אם אח"כ התחרטתי על המעשים..את מבינה? העזרה יכולה להועיל את חייבת להיות מוכנה לכך..את תצליחי אני מאמינה...כוח אמונה ורצון לחיות..אש ...לאהבו את החיים יציל אותך...האוכל אינו התרופה לרגשות המתחוללים בתוכנו..או אי התזונה... את תצליחי..אני בטוחה...ראי את האור הטוב ..למרות שבדרך יש הרים כהים..נשיקות בהצלחה דינדין
