מרגישה שניסיתי כבר הכול - 10 שנים בבולימיה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

06/10/2009 | 14:40 | מאת: שירלי

אורלי ולשאר הקוראים שלום. אני בחורה בת 22 וחצי עוד מעט 23.מגיל 13 יש לי הפ"א. התחיל באנורקסיה ועבר מהר לבולימיה. מאז הבולימיה שלי החריפה , עם השנים. אושפזתי בגיל 16 בשניידר ובגיל 22 בתה"ש, למשך 4 חודשים. סיימתי שם את האשפוז, אך תוך שבוע חזרתי להרגלים הישנים- לסימפטומים. מלבד הטיפולים האלו הייתי במסגרות פרטיות כמו אג"ם,רפואה משלימה, עברתי אימון בתו"ת שנתיים רצוף ללא כל תועלת אפילו מזערית!, פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים במהלך השנים.הוצאתי קרוב ל50 אלף שקל סה"כ על טיפולים. מעולם לא סירבתי לקבל כדורים פסיכיאטריים והייתי פתוחה לנסות על אף העייפות והחולשה שהתרגלתי כבר לחיות אותם לצערי. אני מקיאה קרוב ל30 פעמים ביום. מוציאה המון כסף על אוכל למרות שאין לנו הרבה כי אימי חד הורית.עובדת 2 עבודות ביום. אם נתקעתי בלי כסף אגנוב אוכל. אבי לא בקשר איתנו כבר 5 שנים ולכן הוא לא מעורב כלל. אימי כבר חלשה ועייפה,חולת כליות. אחיי הקטנים עסוקים בחייהם. ובקושי מדברים איתי. באמת שאינני יודעת כבר מה לעשות.. אני מודעת לכך שבסופו של דבר זו ההחלטה שלי ולכן אינני ממהרת , לעומת העבר, לקפוץ אחר כל אחד שאומר שיודע להוציא מהפרעות אכילה. אינני יודעת כבר מה לעשות...אני מרגישה שמבחינת ידע יש לי והמון. אני יודעת כבר מספיק מה10 שנים הללו. ואני יודעת שאתן הכול כדי להיות בריאה. אמא שלי כבר נגמרת. הבעיה היא שאינני יודעת איך להפסיק. בבקשה, אודה לתגובתך ולתגובות נוספות.

לקריאה נוספת והעמקה
08/10/2009 | 18:25 | מאת: עמותת ביתך

שירלי שלום, שמי נעמה כרמון, וביחד עם שותפתי - יעל אלחנן - הקמתי את עמותת ביתך, שמטרתה הפעלת דירת מגורים מעברית לצעירות מעל 18 עם הפרעות אכילה. את מוזמנת לקרוא כמה הודעות למטה את ההודעה שפרסמתי בזמנו. אינני יודעת אם את מתאימה למודל שלנו, לאור נוכחותם החזקה של הסימפטומים. עם זאת, היות ואנחנו לא מוסד ממשלתי - אלא גוף פרטי, אין מניעה שניפגש ונבדוק האם אנו יכולות לעזור לך. הייתי שמחה לפרט עוד על הבית, אך זה ארוך מידי ואולי נכון יותר במפגש אישי. אנא צרי עמי קשר ונקבע פגישה: 0542587500. מאחלת לך בריאות. וקבלה.

11/10/2009 | 22:57 | מאת:

שירלי יקרה, כפי שציינת אשפוזים וכדורים והכל טוב ויפה אך לא מטפל בשורש הבעיה ולכן עד שהבעיה לא תטופל עמוק עמוק לשורשיה, את לעולם לא תצאי משם. המקומות של האשפוז טובים וגם בתי היתה מאושפזת בשניידר אך שם היא הגיעה למשקל היעד ומה הלאה? לא טופל בסיפטומים ובשורש הבעיה ואז הגענו למטפלת שבעזרת שיחות ומסע ארוך לתוך הנפש טיפלה איתה בשורש הבעיה, לימדה אותה להתמודד עם הקשיים והפחדים והשדים החבויים בפנים ולהסתכל לפחדים בעיניים וכן לימדה אותה לאהוב ולקבל את עצמה מחדש. הדרך היתה ארוכה ולא פשוטה והיא נדרשה לשיתוף פעולה מלא וכן לרצון שלה לצאת משם באמת. קודם כל קבלי החלטה שבאמת באמת את רוצה לצאת משם ואם כן אני יכולה להמליץ לך בחום על המטפלת של אביטל ושוב זה לא הוקוס פוקוס ביום ולא ביומיים ואם אין שיתוף פעול זה לא עובד. שווה נסיון.