מחשבות..

את התרגיל שהפסיכית נתנה לי אתמול ב- CBT דיברנו שאני ילך לבית קפה עם חבר/ה יכנס ויאכל משהו קטן. אז נכון הרבה זמן לא הרשתי לעצמי להיכנס בכלל לבתי קפה כדי לא ל"התפתות" אז בזה כן עמדתי וגם לאכול משהו פיצי עמדתי. אבל היום החלטתי "להעניש" את עצמי וזה גרם לי יותר להדרדר ופגע בי נורא היום ושוב מתחילים הצומות והרגשי מצפון. אז מצד אחד עמדתי בתרגיל (שזה יפה) אבל מצד שני יום אחרי שוב הדרדרתי ומשמעותית. אז מה בעצם הצלחתי או לא הצלחתי? כבר דיי מבולבלת עם עצמי.:-/

נראה שאת מחפשת פתרון מהיר...פתרון קסם שלא קיים...את בסדר זה תהליך..אולי לא תצליחי בנסיונות הראשונים אבל לאט לאט במשך הזמן את תביני דברים בטיפול שעם הזמן יגרמו לך להחלים ולא לחוש בתחושות הנוראיות האלה לגבי עצמך....את תלמדי שחלק מלהצליח זה גם להכשל וזה לכל החיים...תמיד יש עליות וירידות המטרה היא שתקבלי את ה"כשלונות" כלקחים שלומדים מהם ולא כפירוש של"אני לא טובה..אני לא מצליחה..אני כשלון" וכו'...הדרך עוד ארוכה אבל תנסי להשאר פתוחה ככל שאת יכולה ואני מבטיחה לך שאת תמצאי את האיזון לו את כ"כ משתוקקת...אבל תזכרי דבר אחד:כולנו מתמודדים יום יום עם אתגרים צריך ללמוד לאחוז בהם בשני ידיים באהבה כי אין טוב בלי רע ולהיפך..מאיה תחזיקי מעמד ודברי איתי...ואם את רוצה שאני אלך איתך לבית קפה ולעזור לך במשימות...אני אעשה את זה בכיף..... אוהבת המון אושר....

היום אני טבוחה שפיציתי טוב טוב על אתמול ואכלתי הרבה מעבר למה שאני אוכלת ביום רגיל. בכלל בימי שבת אני מרגישה כ"כ נורא כאילו כל "המחלה והשליטה" לא קיימים בכלל. אז למה פתאום באמצע השבוע הם שוב מופיעים? סתם מבולבלת ולא ממש יודעת מה הולך איתי לצערי מרגישה כ"כ רע אחרי שאכלתי נורמלי יום אחד מסכן. אוף פשוט אוף.

מאיה יקרה החלמה מהפרעות אכילה לוקחת זמן לא מועט ובדרך יש הרבה נפילות. זה לא הוקוס פוקוס והחלטתי שאני יוצאת והופ יצאתי מזה זה לא עובד ככה!!! חייבים הרבה סבלנות לעניין ואל תתייאשי כי זה הכי קל שבעולם להרים ידיים ולהגיד נכשלתי. את חייבת להגיד לעצמך שאת רוצה ואת נלחמת ויהי מה.