אני פשוט שונאת סופי שבוע.

שונאת ארוחות משפחתיות.. שונאת אוכל... ושונאת את עצמי... במילה אחת: פ-ר-ה

נראה שאת במצוקה מטורפת....לא טוב לך עם עצמך וזה מובן לגמרי...אני רק יכולה לאמר לך שחלק מהתחושות האלה מגיעות גם מזה שאת לא אוכלת...הגוף שלך זועק לאוכל...לויטמינים שחסרים לו...ולכן זה גם מגביר את התחושות הדכאוניות...וזה נורא...אני מקווה שתקבלי את העזרה שאת זקוקה לה...אם את רוצה לדבר איתי המייל שלי [email protected] אוהבת המון אושר....

אושר מדהימה שאת., קודם כל תודה על הפרגון והדאגה הרבה שנשמעת ממך אני באמת צריכה את זה עכשיו במצב שאני נמצאת ששוב דבר לא מעניין אותי והכול סובב סביב כמה אכלתי מה אכלתי וכמה אני חסרת אופי והערכה. את לא מבינה כמה אני שונאת אפילו תסופי שבוע כמה אני אוכלת כי אין ברירה לעומת יום רגיל. לפעמים בסופי שבוע נדמה לי שאני בכלל בריאה וסתם מבקשת עזרה שזה מדהים. ואז למחרת לפי הכמות המעטה של הקלוריות מבינה כמה חולה אני. כ"כ מקווה להות מאחורי זה כבר. לגבי המייל יש לי קצת בעיה במייל אוכל לענות לך רק מחר אבל בנתיים תשלחי לי את לכתובת הזו: [email protected] המון תודה ושבת שלום...}{