בנות

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

21/03/2009 | 00:07 | מאת: דניאלה

דבי אמממ.. אני כיום בת 22 והיתי חולה תקופה ארוכה מעל 10 שנים באנורקסיה\בולמיה כל פעם זה היה משתנה וכך הרופאים אמרו התרופה של הבולמיה זו האנורקסיה ושל הבולמיה זאת האנורקסיה ותקופה ארוכה הייתי ככה עד שקרוב משפחה שלי מת מבולמיה שחלה בא תקופה ארוכה ואימי סירבה ללכת ללוויה כי אמרה שהיא מרגישה שלוויה הבאה תהיה שלי או של אחותי והיא לא מוכנה לחוות את זה , אחרי שנה שהייתי במצב טוב גילו אלי גידולים במעיים - איזה בסה אני עוברת ממחלה אל מחלה - נוראי בכל אופן עכשיו אני בסדר עם לפעמים עליות וירידות, סטודנטית ומרגישה טוב לשם שינוי את האמת נראה לי שהכרנו לפני כן- האם היית בפורום הפרעות אכילה בYNET? ששם את מכירה גם את מולאן??? אם לא אז טעות ואני אשמח לדעת על עצמך קצת אם את רוצה לשטף... מולאן אני למדתי רק תוקפנות יצא לי משהו חחחחחחח אני עם האחיינים שלי עובדת רק בתוקפנות ואז הם מקשיבים לי... את חייבת לשמוע סיפור מצחיק... הייתי עם החבר שלי אצלו באחרוחה משפחתית ויש לו בני דודים קטנים ומעצבנים(כמו כל הילדים הקטנים) קיצר הם התחילו איתי ואני התעצבנתי רצח והילדים הממורמרים פשוט כל הערב התרחקו ממני ולא התקרבו אליי כי איימתי אליהם ואמרתי להם שחסר להם שהם מתקרבים אליי.. קיצר אני באה ליכנס לאוטו אחרי המפגש המשפחתי אחד מהילדים מסתתר מאחורי האוטו של אבא שלו ואחד מהילדים צעק אליי "דניאלה הנה בן הוא מאוחרי האוטו הוא מפחד ממך אל תעשי לו כלום..." חחחחחחחח קיצר מאותו היום יש לי שקט מהם כי הם קרציות ואני אל יודעת באמת איך ההורים שלהם לא חינכו אותם כמו שצריך... הם פשוט מעצבנים!!!!! בעעעעע את יודעת מה עם לינויה? יא את לא יודעת כמה אני חושבת עלייה.. ממש אני קצת מודאגת.... למרות שהיא נכנסה כמה פעמים... זוכרת ניקי דיכי ומיקי??? היו זמנים טובים... שהשפיות לא הייתה... המייל שלי עם רווח כמו שביקשת niki_200 @walla.com ובלי רווח [email protected] אוהבת אתכן המון ושבת שלום דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
22/03/2009 | 06:11 | מאת: מולאן

חח גמאני לפעמים חוטפת קריזות על ילדים במיוחד על המפונקים אלה הכי מכה למה כל דבר שאת לא רוצה לעשות בשבילם הם בוכים ואז אמא שלהם פותחת עלייך עיניים "מה עשית לה?!?!?!!?!" אה מה אני מה את רוצה?!!?!? לענייננו .. למרות שעדיף לדבר על תינוקות אבל נו ולינוי ממש מעצבנת אותי בתור מישהי שעדיין חיה היא לא עשתה כמעט כלום כדי לשמור על קשר כל מה שאנחנו שואלות עליה וכותבות לה והיא באה לפה איזה פעמיים במשך קצת פחות מ4 שנים וענתה להודעה וחצי בלחץ אז לא אני לא יודעת מה איתה ואני חושבת שהיא והילה נטשו כמה שכואב לי להגיד את זה היו זמנים שאני לא אשכח ברור ;-) אני כל כך שמחה שנשארת כאן כל הזמן הזה מוואעעהה ואני אכתוב לך מייל בעז"ה היום בערב כי אני חייבת לעוף לעבודה

22/03/2009 | 13:37 | מאת:

דניאלה מתוקה אני מקווה שהיום את כבר אחרי כל הבלאגנים עם הפרעות אכילה ונמצאת במקום אחר. ברור לי שזה ילווה תמיד כמו צל אך אפשר ללמוד לחיות למרות הכל.