brener

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3637196,00.html

שלום לכולם ! אני חיבת להגיד , שבזכות הפורום הזה , אני ואימי פגשנו בדרכינו במאבק את ד"ר ברנר . כשאימי הייתה עומדת בפני כימיה קשה בגיל 67 , וכשאני כבת , הייתי חרדה , האם המערכות שלה יעמדו בכימיה ולא יקרסו , אז אני פניתי לד"ר בפעם הראשונה - בשאלה איך להתמודד בתופעות לוויאי - שמצד אחד לתת לרעל לזרום בגוף ולהורג מה שניתן , ומצד שני גם לא לגרום לקריסת המערכות שלה . והתמודדנו עם הכימיה של אימי במשך 10 חודשים וכול האחיות בבי תחולים היו פשוט - באקסטאזה - שאין מצב שבזמן כימיה יהיה לאימי היה המוגלובין של 12 -14 . ( כשהנורמה היא בן 12 ל 15 ) . האחיות לא האמינו למראות עיניהם ! וכנ"ל גם קיבלנו מד"ר ברנר מענה לגבי עיקצוצים בידיים ונושא של פגיעה עצבית בזמן הכימיה . עכשיו אימי ( ברוך השם ) כבר כשנתיים אחרי הניתוח הראשון וכשנה אחרי סיום כימיה ואנו עדיין נלחמות ! נלחמות בסרטן- בעזרת הרפואה המשלימה של ד"ר ברנר . אנשים טובים - זה לא פרסומת - זה מצב מהחיים - זה אמיתי . גם לאכול נכון , גם תרופות , ובעיקר - רצון לחיות . ד"ר ברנר , יישר כוח . אתה נשמה טובה , שנותן לאנשים תקווה וכוח להמשיך . בזכותך , ובזכות יידע שלך ,איכפתיות והעזרה - אנשים ממשיכים להילחם במחלה . תודה רבה מכל הלב . בברכה. איזבלה .

נראה שבסופו של דבר ד"ר ברנר יקבל את ההכרה המגיעה לו, וצרי העין יאבדו מכוחם כמו שמשון הגיבור ללא שערות. לאט לאט אנשים מתחילים להבין מדוע הם לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממה שהרופאים מרשים לעצמם להתעלם בשמם ועל חשבונם. זה פשוט יעלה להם במחיר יקר מידי-אחרי ששנים חשבו שאין להם ברירה אחרת ושילמו בהכנעה. כל העניין הוא שיש ברירה.