המחקר של מורטל על ויטמין C

מאחר וכבר פעמיים שלפו מהכובע את צ'ארלס מורטל כדי לתקוף את התראפיות הטבעיות, ומכיוון שלדעתי בשתי הפעמים זה היה איתי, אני חושבת שהדברים הבאים יוכלו להבהיר למי שבאמת מתעניין אך הולך שולל אחרי הודעות כאלה, מדוע לא צריך בכלל להתייחס לשום רפרנס של מורטל. (איתי\ אנונימי יצטרך לחפש קנדידט אחר שממומן על ידי תעשיית התרופות כדי לתקוף את הויטמינים). האבסורד הוא, שאיתי\אנונימי טוען שאני מביאה את המחקרים "שאני רוצה" למרות שאלה בפשטות העדויות על ויטמין C והן רק קמצוץ ממה שקיים, בקלות אפשר למלא פה עוד הרבה דפים, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שהוא משתמש במורטל כדי לטעון שיש בידיו "מציאה" על ויטמין C והתוצאה היא שאנשים מפחדים מויטמין C. יש יותר מ- 1200 מחקרים על היעילות של ויטמין C בסרטן ובמחלות קשות אחרות שהרפואה לא מרפאה, אבל אנונימי רוצה את מורטל. עכשיו תדעו מדוע. ב- 1981 בניסיון השמיני שלו, קיבל סוף סוף לינוס פאולינג מימון של 204,000 דולר ללמוד את ההשפעות של ויטמין C על סרטן שד בעכברים. העכברים נחשפו לקרינת UV מסרטנת ולמינונים שונים של ויטמין C. נמצאה השפעה מגנה של ויטמין C על הפחתת היארעות ועיכוב של התפתחות גידולים ממאירים. התוצאות היו מובהקות סטטיסטטית (Dunham, 1982) גם במחקר נוסף על בעלי חיים נראו תוצאות דומות (Pauling 1985) אבל כמו בשנות ה- 2000, גם בעבר הלא כל כך רחוק כאשר היו מחקרים חיוביים על מוצר כלשהוא שיכול לאיים על תעשיית התרופות, תמיד יש מי שרוצה לשים לזה רגל. ב- 1979 לינוס פאולינג (זוכה שני פרסי נובל. מורטל זוכה ב- 0 פרסי נובל) התלונן על המחקר שבוצע על ידי צ'ארלס מורטל והקולגות שלו במרכז הרפואי רוצ'סטר במינסוטה. במיויחד הוא התלונן שהרבה חולים טופלו קודם למחקר בכימותרפיה רעילה לפני שניתן להם הויטמין. פאולינג אמר שזה פגע במערכת החיסון שלהם. מורטל הגיב לתלונות של פאולינג בעריכת מחקר שפורסם ב- New England Journal of Medicine, ונערך במאיו קליניק, לכאורה יש את כל הגושפנקא המדעית. המסקנות הסוחפות של מורטל היו ש"מינון גבוה של ויטמין C אינו אפקטיבי נגד מחלה ממאירה מתקדמת ללא קשר אם החולה קיבל לפני כן כימותרפיה או לא". המחקר מומן על ידי המוסד הלאומי לסרטן בארה"ב (נתמך ע"י תעשיית התרופות אגב) מורטל הופיע בתחנות הטלוויזיה האמריקאית והצהיר שויטמין C לא שווה שום דבר. ואם זה נשמע לכם מוכר, זה רק בגלל שאנחנו רגילים למסרים כאלה מתקשורת ההמונים שלנו גם בשנות ה- 2000, כי הסיפורים המעניינים באמת לא מגיעים לחדשות שלנו. כן, המחקר הראה לכאורה אסון טוטאלי. הוא היה double blind (מבוקר מדעית) ובקבוצה שקיבלה ויטמין C היו תוצאות יותר גרועות מבקבוצת הביקורת. אבל בדיקה של המחקר גילתה את הדברים הבאים: 1) המחקר של מאיו קליניק היה מבוסס על טענה שקרית שהוא חזר על המחקר של פאולינג ושל קמרון, בזמן שלא חזר. במחקר של קמרון חומצה אסקורבית ניתנה באופן עקבי לחולה אפילו אם גסס. במחקר של מאיו קליניק הטיפול הומשך עד שהיה סימן של הרעה. בכל סימן של הידרדרות, אפילו אם היו סימפטומים סובייקטיבים, הטיפול בויטמין C הופסק. זה מה שנאמר במחקר עצמו. וכך יצא שחולים קיבלו ויטמין C לתקופת זמן של רק 10 שבועות. אף אחד מהחולים במאיו קליניק לא מת בזמן שקיבל ויטמין C, מקרי המוות שלהם קרו לאחר שהויטמין נלקח מהם. במקום להגביר מינון או להשאיר אותו כמו שהוא כאשר יש משבר כלשהוא, מורטל הפסיק את הטיפול! ואז נתן לחולים כימותרפיה רעילה לתאים. כאשר זה לא עבד, והחולה הדרדר ונפטר, כמובן שמורטל ייחס את הכשלון לויטמין C. מה שמורטל בדק היה את ההשפעה של ויטמין C על אורך החיים רק עבור התקופה עד שהגידול החל לגדול שוב. 2) ההפסקה הפתאומית של מתן ויטמין C לחולים גרמה להדרדרות מצבם למעשה, בגלל ה- rebound effect של ויטמין C. אנשים שלוקחים כמויות גדולות של ויטמין C צריכים להפחית כמויות בהדרגה כאשר רוצים להפסיק, ולא בפתאומיות. אם מפסיקים בפתאומיות סובלים מתגובה שלילית של הגוף. זה בגלל שהגוף בנה רמה גבוהה של אינזימים שמעכלים את הויטמין. כאשר מפסיקים את המינון הגבוה בפתאומיות, האנזימים עובדים על המינון הנמוך שנשאר. זה משאיר את החולה עם רמות נמוכות של ויטמין C במחזור הדם במידה מסוכנת, וזה יכול לגרום אפילו לצפדינה. פאולינג וקמרון דנים בכך באריכות בספר "ויטמין C וסרטן". פאולינג אמר כי סביר שחלק מהחולים נפטרו כתוצאה מה- Rebound effect מכך שהויטמין נלקח מהם בפתאומיות. 3) בעיה בקבוצת הביקורת. חלק מקבוצת הביקורת לקחו ויטמין C. בדיקות שתן שלהם חשפו שחלק מהם הפרישו בשתן יותר מ- 550 מיליגרם ויטמין C. למעשה שליש מקבוצת הביקורת הפרישו בשתן כמויות של ויטמין C בין פי 10 עד כמה מאות לעומת אדם שלא נוטל ויטמין C . 4) מורטל בעצמו כתב בעבודה מדעית ש"אין שום צורה ידועה של כימותרפיה לסרטן מעי גס שהראתה תועלת או הארכת חיים". אבל לאחר שהפסיקו לתת להם ויטמין C, החולים קיבלו fluorouracil, כימותרפיה רעילה (שניתנת לסרטן מעי גס). פאולינג היה המום מהפרשנות הלקויה של המחקר וסבר שזה נעשה במכוון. הרופאים במאיו קליניק הבטיחו לתת לו עותק של העבודה לפני הפרסום אבל לא עשו זאת אלא הפילו את זה כרעם ביום בהיר. התקשורת כמובן התנפלה על הממצאים המרעישים בדיוק כמו שכיום היא מתנפלת על כל מחקר שמראה "נזק" מויטמין, מבלי להסתכל ימינה ושמאלה, מבלי לברר באיזו צורה של ויטמין השתמשו או לשים לב לעיצוב מוטה של המחקר (מחקרים שמראים השפעות שליליות של ויטמינים נוטים להשתמש בגירסאות הסינתטיות התרופתיות שלהם, ולא בגרסאות הטבעיות, לדוגמא ראו מחקר על בטא קרוטן ומחקרים על ויטמין E, ועוד). ה- New England Journal of Medicine סירב לפרסם את הביקורת של פאולינג על המחקר. מורטל סירב לספק לפאולינג את הנתונים הגולמיים של המחקר וה- NCI סירבו לתת לפאולינג עוד מימון. ושוב רואים איך הפוליטיקה של הסרטן ובכלל של בריאות הציבור עובדת. פאולינג, אגב, המליץ על נטילת 6 עד 13 גרם של ויטמין C ביום. האבסורד הוא, שאיתי\אנונימי טוען שאני מביאה את המחקרים "שאני רוצה". ועכשיו אני שואלת, מה אנונימי רוצה? להכשיל פה אנשים? לפגוע באנשים שיכולים להפיק תועלת מנטילת ויטמין C? מה זה השליפות של מורטל מהכובע בצורה כל כך מגמתית. מניעת המידע והאופציה מאנשים חולים שזקוקים לזה, זה לא אתי, במיוחד אם אותו אנונימי\ איתי הוא אונקולוג. ואני בהחלט מצפה לתשובה של איתי לגובי שהציף אותו בשאלות ובצדק.

כשישנו ויכוח בין שתי דעות , אין צורך ב"מעודדים", זה ממש לא נראה טוב.