רפואה מבוססת ראיות (EBM )

רפואה מבוססת ראיות (Evidence Based Medicine – EBM ) על פי הספר :"תקווה או תעתוע" - הוצאת פוקוס,ההבדלים העצומים בהתנהלות המקצועית בין הרופאים ,בתי החולים והמרכזים הרפואיים מעידים כי למרות ההצהרות –הרפואה מבוססת ראיות אינה נפוצה דייה.עם כל הרצון הטוב ,אין הרופא מסוגל להתעדכן בכל החידושים המדעיים שבכל תחומי הרפואה.חלק מהרופאים טוענים שרפואה מבוססת ראיות אינה נותנת מספיק מקום לשיקול דעתו של הרופא.חלקם טוענים כי רפואה מבוססת ראיות אינה מכירה בחשיבות של שיקול דעת קליני , של מומחיות מקצועית ושל ההעדפות האישיות של החולים. לעומתם טוענים המצדדים ברפואה מבוססת ראיות כי יש לשלב בין הוכחות מדעיות,שיפוט קליני,והעדפות המטופל. רפואה מבוססת ראיות מגיעה למסקנות על יעילות טיפולים על סמך ניסויים קליניים מבוקרים ואקראיים.העיקרון העומד מאחורי מחקרים אלה הוא שיש להשוות כל טיפול חדש עם הטיפול המקובל.אם אין חלופה טיפולית שיעילותה מוכחת, נבדק הטיפול החדש בהשוואה לטיפול דמה או לטיפול חלופי. משתתפי הניסוי מחולקים לקבוצות בצורה אקראית,כדי שהעדפותיהם של החוקרים והנבדקים לא יגרמו להפנייתם של מטופלים מסוימים לטיפול זה או אחר. הדרישה לרפואה מבוססת ראיות מטילה את חובת ההוכחה על מפתחי טיפולים חדשים. שני רופאים מאוסטרליה מתארים באירוניה חלק מהחלופות לרפואה מבוססת ראיות: רפואה מבוססת מעמד: שיער מאפיר ושנים של ניסיון כבסיס להמלצות רפואיות.כלומר , חזרה על אותן שגיאות בביטחון הולך וגובר במשך מספר מרשים של שנים. רפואה מבוססת- קולניות : ככל שדעתך מושמעת בצורה קולנית וצורמת יותר היא מעוררת יראה רבה יותר בקרב קולגות. רפואה מבוססת – שכנוע:כאן כוחם של חליפה יפה ושל כושר דיבור מפותח רב יותר מכוחן של הוכחות מדעיות . רפואה מבוססת – השגחה עליונה : כאשר לרופא אין מושג מה עליו לעשות , יש להשאיר את ההחלטה בידיו של בורא עולם . רפואה מבוססת – הססנות : הימנעות מנקיטת פעולות רפואיות , הנובעת מתוך ייאוש... רפואה מבוססת – עצבנות : הפחד מתביעות משפטיות מוביל לביצוע בדיקות מיותרות ולמתן טיפולים חסרי תועלת . רפואה מבוססת – ביטחון : נפוצה במיוחד בקרב כירורגים , שעליהם נאמר :"הם לעיתים קרובות טועים , אך לעולם לא מטילים ספק בצדקתם." על פי הספר :"תעצרו את הסרטן , אני רוצה לרדת " מאת ד"ר יוסף ברנר , רפואה מבוססת ראיות רק 4% מן ההחלטות הקליניות מבוססות על ראיות ברורות מעבודות מחקר קליניות (עמוד 46 שם ) ,45% מההחלטות מבוססות על קונסנזוס חזק בין רופאים שאינו מבוסס על עבודות מחקר , ו-51% מן ההחלטות הרפואיות מבוססות על עדויות מחקריות חלשות שאין קונסנזוס ביחס אליהן.רק כ- 20 % מההחלטות הרפואיות מעוגנות בראיות חד משמעיות שהן בגדר EBM .

הצטוט מתוך סיפרו של דר ברנר באשר לרפואה מבוססת ראיות הוא, כי על פי המדריך לפרקטיקה קלינית של המכון לרפואה בוושינגטון אך 4 אחוזים מההחלטות הקליניות מבוססות על ראיות ברורות מעבודות מחקר קליניות. מחקרים אחרים טוענים כי 20 אחוזים מההחלטות הרפואיות מעוגנות בראיות מעבודות מחקר קליניות. במילים אחרות אין בטחון כי 20 אחוזים מההחלטות הרפואיות מבוססות על EBM. יתכן ואף פחות מזה, 4 אחוזים בלבד מההחלטות הרפואיות מבוססות על EBM . בהתחשב בעובדה כי ברפואה האלטרנטיבית קימים אלפי מחקרים קלינים ..יתכן שהרפואה המקובלת היא יותר אלטרנטיבית מהרפואה האלטרנטיבית..

אם רק 4% מהטיפולים הקונבנציונלים בסרטן מסתמכים על מחקרים מבוססים, האם זה לא בזבוז זמן ללמוד רפואה 7 שנים ועוד 5 שנות התמחות רק בשביל 4%?