לפי שיטת אן ויגמור מומלץ להשרות את השקדים במים

ככה משתחררים האנזימים שלהם והם נעכלים יותר טוב. בספר "התחדשות" מפרטים את זמני ההשריה לפי סוגי האגוזים. יש את המוצר "שקדיה" שזה ממרח שקדים, שהוא בכלל נחשב מזון מעולה(הבעיה זה המחיר ) דרך אגב האם מישהו קרא בעיתון ידיעות, שבאנגליה חוקרים טענו, שאין הבדל משמעותי בין ירקות ופירות אורגניים ללא אורגניים(ציינו שם שבאנגליה הרבה עברו לאורגניים) . האם מישהו ראה את הסרט בערוץ 8 בYES על המלחמה בסרטן? הראו שם איך מדענים שניסו לטעון שהמלחמה נכשלה פוטרו מעבודתם ונודו. איך לא מתיחסים לנושא המניעה והגורמים הסביבתיים( הזכירו שם את הפלסטיק שיש בו מרכיב דמוי אסטרוגן שיכול לגרום לסרטן על רקע הורמונלי)ו ורק מתמקדים בגנטיקה. ואיך ניסויים מוצלחים על עכברים לא הראו הצלחה אצל בני אדם.

שלום קרן, כמו וודאי אחרים כאן, גם אני עוקב אחרי הודעותיך בפורום. הדרך בה את חוקרת, לומדת, קוראת ספרות רלבנטית ראויה להערכה. אחד הדברים שכמטפל מאוד מושכים את תשומת ליבי (ואני מאמין שגם תשומת לב של מטפלים אחרים) הוא התהוותם של דפוסים. דפוס בולט שאני מזהה (ואני מניח כי הוא אינו מפתיע, ועם זאת חשוב להציפו), הוא כי אנשים בעלי אישיות חקרנית, המעורבים עמוקות בתהליכי החלמתם מהמחלה, הקוראים וחוקרים באופן בלתי נלאה כיצד להיטיב את מצבם, הם אכן בעלי סיכויים טובים יותר להשיג את התוצאות המקוות. הדבר נכון גם לגבי אנשים עם אישיות אופטימית, חוש הומור, רוח לחימה ורצון חזק לחיים. תבורכי, גובי נ.ב. - אכן יש מטפלים הממליצים על השריה של שקדים ואגוזים. זאת על מנת להיפטר ממעכבי הפרוטאז Protease Inhibitors. אישית אני לא חושב שזו בעיה ממשית, במיוחד אם השקדים נלעסים היטב או נטחנים. יותר מכך, נמצא שלמעכבי פרוטאז יש כשלעצמם ערך אנטי-סרטני. בנוסף, חוקרים מ - Tufts University ארה"ב מצאו בקליפת השקדים עצמה מספר אנטי-אוקסידנטים שאינם קיימים בשקד עצמו. למטופלים הלוקחים מינון גבוה של אנזימים פנקריאטיים, כחלק מהאסטרטגיה הטיפולית שלהם, רצוי אכן להמנע מצריכה של מעכבי פרוטאז.