נחום אבלים

שלשום הייתי בנחום אבלים. אחותו של חבר שלי סבלה מכאבים.תחילה חשבו שהיא סובלת מדלקת בכיס המרה,אחרי בדיקות התברר כי שי לה סרטן בכבד. היא טופלה פעם אחת בלבד בכימותרפיה איבדה את ההכרה ומתה. היא הייתה בת שישים. הייתי רוצה לדעת איך מסבירים את מותה האונקולוגים? האם הייתה פה הארכת חיים? האם היה פה ריפוי,ניסיון לריפוי?משהו הדומה לריפוי?

ומעניין לדעת מה היה קורה לה אם הייתה מטופלת בויטמין c ובשיטת באדוויג,ובעוד תוספי מזון,כפי שמטפלים בסרטן ,כלומר בתזמורת שלמה של תוספים וצמחי מרפא.? ונשאלת השאלה אם הודיעו לה מראש במה כרוך הטיפול. באיזה סיכון,ומה הם תופעות הלוואי,והאם בדקו מראש אם יש באפשרותה לעמוד בטיפול כזה. והשאלה העיקרית:למה הרופאים האונקולוגים סיכנו את חייה , שכן הם יודעים היטב מה שווה הכימותרפיה שלהם. ותגידו לי אתם,כל מי שנכנס לאתר הזה. האם זה מקרה יוצא דופן?נדיר?חד פעמי?נקודתי?לא צפוי? תקלה בלתי צפוייה? שיגידו לי האונקולוגים שהיא לא למתה מהטיפול אלא מסרטן .

למה את כותבת את זה כאן? זה סיפור שמתאים לפירסום בתקשורת. למה שרק אנחנו נדע? שכל עם ישראל ישאל את השאלות האלה.

צר לי על אבלך ברמה המישפטית - סביר להניח שהמנוחה חתמה על הסכמתה לטיפול ברמה המוסרית - סביר להניח שהרופא המטפל עשה כמיטב ידיעותיו (אפילו אם הן דלות ביותר!) ובתום לב (כלומר ללא טובת הנאה אישית), ולכן גם הוא "זכאי". המציאות העגומה היא (כפי שכהנמן - זוכה פרס נובל מצא), מרבית האנשים אינם מסוגלים להעריך נכונה סיכויים וסיכונים, כך גם הרופא, קרוב לוודאי לא העריך נכונה את הסיכויים והסיכונים, וכך גם המנוחה. לא בטוח שהרופא המטפל היה מסוגל להגיד למנוחה משהו כמו: לעשות כלום - 50% שתמותי תוך שישה חודשים, לעשות כמוטרפיה: 10% שתמותי תוך חודש, 50% שתמותי תוך שנה לקיחת טיפולים טיבעיים: 50% שתמותי תוך שנתיים דוד שלי שהיה במצב סופני, התייעץ עם שלושה אונקולוגים שונים. שניים אמרו לו לא לעשות כלום, והשלישי הציע לו כימותרפיה. הוא מת חודש לאחר תחילת הכימותרפיה. מי אחראי? האונקולוג השלישי? או דוד שלי שבחר לשמוע לעצתו? המציאות העגומה היא שהאונקולוגיה היום נימצאת במצב שהיתה הרפואה לפני כמאה שנה - טרום גילוי האנטיביוטיקה. גם לפני גילוי האנטיביוטיקה היו שפע טיפולים אלטרנטיביים למחלות זיהומיות (כדוגמת צמחי מרפא, כסף קולואידי) וטיפולים סטנדרטיים בבית החולים. אבי סבתי מת מזיהום פשוט עקב עקירת שן. אני בטוח שהרופאים האונקולוגים בעוד חמישים שנה יצחקו על הרופאים של היום. מה שאפשר בנתיים לעשות - ואני חושב שדר' ברנר מנסה לעשות זאת כמיטב יכולתו - זה להרחיב את השכלתם של הרופאים האונקולוגיים לגבי אפשרויות טיפולים נוספות, שבמיקרים מסוימים הן יעילות יותר ומסוכנות פחות מהטיפולים הקיימים. לא רוצה ליאש אותך, אך מרגע הגילוי שכיב כיבה ניגרם מחיידק פשוט שניתן לחיסול באנטיביוטיקה, לקח עוד כ-10 שנים עד שידע זה התפשט בן כל הרופאים. מסתבר שהווטרינרים ידעו זאת אפילו קודם. רופאים הם "עם שמרן", ומרביתם יהססו לנסות משהו חדש, אים זה לא הגיע ממרכז רפואי מפורסם. בקיצור, מיליון סינים יכולים להירפא באמצעות צמח מרפא, אך עד שלא ירפא האמריקאי הראשון באמצעות צמח זה, לרוב הרופאים בארץ לא יהיה אכפת כלל.