רופא אליל והדוקטור העייף

אין הבדל בין מי שלוקח אנטיביוטיקה כשהוא חולה לבין מי שלוקח קמיע של הרב כדורי. מה שקובע הוא שמאמינים בזה. לכל תרבות יש דרכים יעילות באותה מידה להילחם במחלות. זה כבר לא סתם אווילי, זה מסוכן. לרפואה המערבית יש כלי פדנטי ומייגע הנקרא סטטיסטיקה, ומי שיודע עד כמה רופאים מקשים על עצמם בבדיקה של תרופות חדשות, במחקרים הכוללים אלפי בני אדם ונמשכים לעתים שנים רבות, ובקיזוז אפקט הפלצבו, יכול רק לקנא בכל עושי הנפלאות המטפלים יום-יום בהמוני אנשים מיואשים, ביניהם חולים במחלות סופניות, בכל מיני ''אנרגיות'', ''צ'אקרות'' ועוד הרבה מילים שמכניסות הרבה כסף לכיסו של ה''מרפא'' בלי לטרוח לעשות מעקב מסודר אחרי החולים האומללים. שימו לב למשחק הכפול שמשחקים המרפאים האלה. מצד אחד, הם פותחים בקביעה נחרצת ש''מחקרים מדעיים ברחבי העולם כבר הוכיחו ש...'' אבל ברגע שתשאלו כמה שאלות פשוטות על ה''מחקרים'' האלה – מי עשה אותם, מה גודל האפקט, האם נשלל הפלצבו וכד' – מיד תבוא המחאה ''באמת, לא הכל בחיים זה מדע ומספרים''. זו דוגמה מובהקת למה שפופר (ראו לעיל) הגדיר כ''תיאוריה משתריינת מפני הפרכה''. תיאוריה כזאת הופכת עם הזמן לחסינה יותר מפני הפרכות – וריקה מתוכן. מתן מעמד שווה לדוקטור העייף של קופת-חולים, שהשקיע בלימודיו לפחות שתים-עשרה שנה, ולרופא-האליל שעשה תואר בהתכתבות מטעם ''אוניברסיטה'' בתא-דואר שכוח בחו''ל, פירושו יריקה בפניה של אחת האציליות שבמסורות האנושיות, מסורת שתחילתה בשבועת היפוקראטס. תמותת ילדים – הנורא באסונות היכולים לבוא על אדם – ירדה כיום כמעט לאפס בעולם המערבי מפני שמיליוני ילדים מקבלים חיסון משולש וחיסונים נגד פוליו ושאר מחלות קטלניות. חייהם של הילדים האלה ניצלים לא מפני שהם ''מאמינים'' בטיפול – לפחות לא על פי צריחותיהם למראה הזריקה – אלא מפני שזה פשוט עובד. הרב כדורי, עם כל הכבוד, כשאינו חש בטוב, אינו מסתפק בעדת המלאכים והשדים המאכלסים את מוחו הישיש אלא לוקח אנטיביוטיקה, הולך לרופא שיניים ומן הסתם משתמש גם בקטטר או בחוקן בעת הצורך. העובדה שראשי המדינה שבה אני חי צובאים על פתח האיש הזה כדי לקבל ממנו ברכה היא בעיניי בושה לאומית. פלורליזם רעיוני פירושו, בין השאר, שאסור לטשטש את המחלוקת בין מי שמאמין בקדמה לבין מי שרוצה להחזיר אותנו אחורנית. אין זה אומר שהרפואה הקונונציונלית עושה כיום הכל כמו שצריך. יש בהחלט מה לבקר בה, בהשקעה המופרזת בשיטות ריפוי במקום במניעה, בהזנחת הגורמים האקולוגיים, ובירידה בחשיבותו של רופא המשפחה לעומת תת-התמחויות הולכות ומצטמצמות. אבל חשוב להבין שהמקצוע הזה עובר כיום ניעור רציני של בדיקת כל המוסכמות שלו במסגרת המגמה הקרויה Evidence based medicine. וכך, לא פלא שהרבה טענות שהיו פעם נחלת הרפואה הטבעונית התקבלו על דעת הממסד הרפואי אחרי שמחקרים אובייקטיביים הוכיחו אותן. מה שחשוב להבין הוא שבמדע, גם למהפכות יש תרומה מתווספת. לא ''עולם ישן עד יסוד נחריבה'' כמו במהפכות פוליטיות עקובות מדם, וגם לא סיסמאות של ''כולם צודקים'' המאפשרות לכל הטעויות של הדורות הקודמים להישאר ללא בדיקה, אלא בגישה דומה לזו של רבי מאיר: ''רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק''. לקוח מ http://www.aplaton.co.il/story_121

רופאי האליל מרביתם הוכשרו במשך שנים לתפקידם בצורת שוליה שעובד עם רופא אליל אחר (בד"כ בן משפחה) ויש להם ידע רב שנצבר במשך דורות ויכולת לבצע גם טיפולים רפואיים (בצמחי רפואה) וגם טיפולים פסיכוליגיים (באמצעות טקסים שונים). חברות תרופות רבות פונות לרפואה העממית כדי לאתר צמחי מרפא מהם יש פוטנציאל לתרופות חדשות. רוב רופאי האליל למדו הרבה יותר מ6 השנים של הרופא הכללי וצברו ניסיון קליני רב. ואין להם שום תואר משום אוניברסיטה. תמותת התינוקות ירדה בעיקרה בגלל ההיגינה המשופרת ולא בגלל החיסונים.

http://www.roitt.com/sub/chap14/14-03.jpg