סטיב ג'ובס מת ככל הנראה בגלל בחירתו בטיפולים אלטר

סוג הסרטן שהתגלה אצלו לא היה קטלני, ואם היה שומע להמלצת הרופאים ומסיר את הגידול בזמן סיכוייו להחלים היום גבוהים ביותר. סטיב העדיף להתעלם מההמלצות ופנה לטיפולים אלטרנטיביים שונים, בהם השתמש במשך כ-9 חודשים באופן בלעדי. הסרטן גדל והתפשט עד שהגיע למצב שלא ניתן לשלוט בו בניתוח פשוט. והשאר זה היסטוריה. http://gawker.com/5849543/harva ard-cancer-expert-steve-jobs-pr robably-doomed-himself-with-alt ternative-medicine?utm_source=G Gawker+Newsletter&utm_campa aign=6b1a0b80f0-UA-142218-2& p;utm_medium=email בקרוב אפרסם סדרת כתבות בבלוג שלי - "חשיבה חדה", תחת הכותרת: "אשליות יכולות להרוג" - אתם מוזמנים לעקוב. http://sharpthinkingblog.wordpr ress.com/

מענה לשטויות שכתבת https://docs.google.com/document/pub?id=1l3mow1rnj05woHNXHIGv6rATkJlgnIxgbgAtUZpv-yg

כשג'ובס הכריז ב-2004 שיש לו סרטן לבלב היו לו סיבות לא רעות להיות אופטימי. למרות שהפרוגנוזה בסרטן לבלב היא איומה (חצי מאלה שמחלתם מתקדמת מתים בתוך 10 חודשים ואלה שמחלתם גרורתית מתים תוך כ-6 חודשים), לא כל סרטן לבלב הוא בהכרח פסק דין מוות. סרטן לבלב מסוג נוירואנדוקריני מקורו בתאי הלבלב המייצרים הורמונים (Islet-Cells). ג'ובס התבשר באוקטובר 2003 שהוא סובל מסוג סרטן נדיר זה. בניגוד לסרטן לבלב מסוג דקטל קרצינומה, הסרטן שהיה לסטיב ג'ובס, אם תופסים אותו מספיק מוקדם, יש סיכוי ריאלי לריפוי באמצעות ניתוח וטיפול משלים. אין כל ספק שהאופציה של ניתוח במקרה של סרטן לבלב נוירואנדוקריני שלא יצא אל מחוץ לגבולות הלבלב היא האופציה הטובה והנכונה ביותר. אנשים אלה יכולים לחיות שנים רבות אחרי הניתוח, ולו בגלל שזהו לרוב סרטן עצל (Indolent) ובעל קצב גידול איטי יחסית. הרבה פעמים אנשים מתים עם סוג זה של סרטן ולא בגללו. למרות הקונצנסוס בנושא חשיבות ניתוח בסוג סרטן זה, סטיב ג'ובס דחת אותו ובחר לטפל במצבו באמצעות תזונה מיוחדת במשך תקופה של כ-9 חודשים. מכיון שסטיב ג'ובס היה בודהיסט, לא מן הנמנע להניח כי בחר בתזונה מקרוביוטית או ורסיה כלשהי שלה, אם כי זו רק השערתי האישית כמובן ואינה מבוססת על ידע מוצק. לאחר שסטיב התבשר באמצעות בדיקת דימות כי הגידול המקורי גדל, הוא החליט בסופו של דבר לעבור ניתוח להוצאתו ב- 31 ביולי 2004 הניתוח שהוא עבר הוא אקסטנסיבי ונקרא Modified Whipple. בניתוח זה הוסר חלקו הימני של הלבלב, כיס המרה, וחלקים מהקיבה,המעי הדק ותעלות המרה. העובדה הזו מלמדת אותנו כי הגידול של ג'ובס לא היה מוגבל ללבלב בלבד. עם זאת, לא ידוע אם הפיזור אל מעבר ללבלב התרחש באותה תקופה של 9 חודשים בהם בחר בתזונה מיוחדת או שלמעשה מיקרומטסטאזות היו קיימות כבר בשלב האיבחון באוקטובר 2003, אלא שפשוט היו אז קטנות מדי מכדי להתגלות באמצעות CT. תוך 5 שנים התברר אכן כי ג'ובס לא נרפא. ב-2009 הוא עבר השתלת כבד ב - Methodist University Hospital בממפיס, ארה"ב. זה אימת כמובן את העובדה כי הסרטן שלח גרורות לכבד. השתלות כבד הן הליך שמתבצע לסרטן שמקורו בכבד (הפטומה), אולם הם נדירים במצבים של גרורות כבדיות מסרטנים אחרים. גרורות כבדיות מסרטן שמקורו לא בכבד, יכולות הרבה פעמים להצביע על העובדה שיש גרורות (או גרורות מקרוסקופיות) גם במקומות אחרים בגוף. ובמקרים כאלה השתלת כבד, תוסיף במקרה הטוב מספר חודשים נוספים של שרידות. יתרה מכך, השתלה זו עלולה בהחלט גם להיות קונטרא-פרודוקטיבית ולגרור עימה סיבוכים לא פשוטים. מושתלי כבד נזקקים לכמויות גדולות של תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, עובדה שתורמת כשלעצמה לחזרתה של המחלה וביתר שאת. מדוע רופאיו של ג'ובס המליצו לו על השתלת כבד במקום למשל על ניתוח נקודתי (בעל פרוגנוזת שרידות טובה בהרבה) להוצאת הגרורות? האם יתכן שהגרורות בכבד של ג'ובס היו כה מפושטות שלא אפשרו ניתוח כזה? אם כך, נשאלת השאלה, כיצד רופאיו של ג'ובס שהיו אמורים לעקוב אחריו מקרוב מאז הניתוח ב-2004, נתנו למצב מעין זה להתרחש, במיוחד לאור העובדה שסוג סרטן זה נחשב (כפי שכבר הזכרתי) לעצל, וגם אם הוא מפתח גרורות, קצב גידולן הוא איטי יחסית? הוקל ל-ג'ובס כאשר התבשר כי לא יצטרך לעבור כימותרפיה משלימה או טיפול קרינתי כלשהם. בין אם רופאיו של ג'ובס לא המליצו לו על כימותרפיה משלימה (סוטנט או אפיניטור) ובין אם המליצו לו והוא סרב לקבל, העובדות הן, כי היה עושה בחוכמה אם היה מאמץ טיפול אלטרנטיבי נכון שהיה אולי מאריך את ימיו. לא ידוע כי אימץ טיפול כזה. גידולים נוירואנדוקרינים ידועים כמאד ווסקולריים (מערבים הרבה כלי דם). אפשרות אחת (ויש גם אחרות) שהיתה יכולה למשל לעמוד על הפרק היא טיפול במעכבי אנג'יוג'נזה טבעיים שונים או קוקטייל המערב גם מעכבי אנג'יוג'נזה אורתודוקסיים בעלי רעילות נמוכה (לא כימותרפיה). שלמה גוברמן