וסטיבוליטיס וחמור מכך......

שלום, אני בת 26 סובלת מוסטיבוליטיס כבר כמה גי הרבה שנים. בן זוגי ואני ביחד כבר 5 שנים יחדיו וחיי המין שלנו בבעיות עקב כך. בהתחלה ניסיתי לקיים עימו יחיס מין אך הכאב הכריע אותי וכל פעם נאלצנו להפסיק. הייתי כבר אצל מספר רופאים ולכולם אותה תשובה שכיום אין פתרון פרט לניתוח שגם לו אחוזי ההצלחה לא גבוהים. ואף עשיתי טיפול בביו פידבק. היום אני מיואשת וכבר לא מעוניינת ביחסי מין ויכולה לחיות ללא זה היות וזה הפך להיות נטל ומטרד כואב מידי. אני מניחה שהושפעתי פסיכולוגית ופוחדת שיותר כבר לא ארצה ולא אהנה מקיום יחסי מין. מה עוד, שבן זוגי (אנחנו נישאים בקרוב) מאוד סובל מכך ומקווה שזה יעבור לי היות ואנחנו מקיימים יחסי מין אחת לחודשיים-שלושה. וזה נורא כמו שזה נשמע. לא הייתי רוצה שזה יפגע ביחסים שלנו אך ברור לי שהמחיר לכך כבד. אני מיואשת וכבר אבדה התקווה בעיניי (ואני רק בת 26!!!). האם יש עוד פתרון או שעליי לחיות בצל הסבל הזה? המיואשת.

שלום לך דווקא השאלה שלך קשורה בהחלט למיניות האישה, ואני מניחה שכל המצב פוגם קשות בדימוי המיני שלך בעיני עצמך, ביכולת שלך להתייחס אל עצמך בפן הנשי והמיני. וסטיבוליטיס היא אכן תופעה מורכבת ולא פשוטה לטיפול. ההמלצה האישית שלי אליך היא לפנות לרופא נשים באופן פרטי, נסי לברר אצל חברות/בנות משפחה/מכרות על מישהו שמומלץ במיוחד. גשי אליו לבדיקה, שוחחי עמו וקבלי את חוות דעתו. אני לא חושבת שזה נכון שאחוזי ההצלחה של הניתוחים נמוכים, אני דווקא שמעתי עדויות אחרות ומרוצות ביותר. כדאי לך במקביל לנסות גם פתרונות אלטרנטיביים (גם כאן בדוקטורס יש מספר פורומים שמציעים מגוון שיטות טיפול ברפואה משלימה לבעיות שונות, שווה לנסות גם אצלהם). בכנות רבה אני יכולה לומר לך שלו היית שואלת לדעתי, הייתי ממליצה לך לא להינשא בשלב זה, עד שאתם לא פותרים את הבעיה הזו. אני חושבת שהיא יכולה להיפתר, אני חושבת שאסור לקשור את חייכם זה בזו במצב בו אתם מקיימים יחסים אחת לחודשיים-שלושה וכל התחום המיני מלווה בתסכול, כאבים ופחד. קחי את הזמן, טפלי בנושא בלי לחץ ובלי "איום" החתונה מעל לראשך, ואז תוכלו להמשיך קדימה בלב שקט ועם חיוך גדול על השפתיים. בהצלחה שירה

הייתי כבר אצל ארבעה רופאים המומלצים יותר בקרב מכריי ורופאיי ולצערי הדבר לא הניב תוצאות. בלי קשר לחתונה, אני חושבת שלא הייתי יכולה למצוא בן אדם שיותר מבין וסבלני מבן זוגי. אני בספק כמה היו סובלים את זה. החתונה לא מטרידה אותי אלא חוסר הרצון שלי האישי כבר מלקיים יחסי מין ולנסות לא להתייאש מכך. כבר לא בא לי בכלל ואין לי שום חשק..... אין לי יותר תיאבון מיני כי כשאני חושבת על מין אני חושבת על כאב וחוסר כיף לחלוטין..... אני מניחה שבשלב זה הבעיה כבר גם פסיכולוגית שכן דבר כיפי הפך לנטל ולי כבר אין חשק בכלל. או שאיך שבן זוגי קורא לי "נזירה". אם לא אפתור את זה עכשיו, לא אפתור את זה בכלל עם או בלי חתונה.